אני נכנעת.
לא אני לא עוד פוזרית שמחפשת צומי,
לא החבר שלי לא נפרד ממני ואני מתבכיינת.
אתם לא יודעים איך זה להיות אני.
אין לי כוח כבר להסביר.
איבדתי את החיים שלי, את רוח ההתלהבות שלי, אני כבר לא מקבלת כיף משום דבר חוץ מלשכב במקום.
ולדבר במסנ.
נסענו לסקי (אני מעדכנת מהחדר במלון יש אינטרנט) , אבל לא! לא כיף לי!
אני יודעת שזה נשמע מפונק ושהרבה ילדים היו מתים לנסוע לסקי.
אבל פאק!! לא כיף לי, השלג מעצבן, לא יוצא לי כלום. הגוף רועד ובעיניים חושך..אני רק סובלת ובוכה בגלל הסקי המפגר הזה
ואז כולם עוד לוחצים עליי להתלהב ולהיות שמחה כי אבוי אם הבעל של אמאשלי יראה שלא טוב לי אז הוא יתחיל להתעצבן עליי.
נמאס לי כבר לחשוב על החיים שהיו לי, נמאס לי כבר!!
אין לי כוח לכלום פשוט.
כאילו כל מה שבניתי וכל מה שכ"כ אהבתי פשוט נעלם.
לא כיף לי משלג, לא מהאנשים פה, לא מהמזג אוויר ה"טוב" בקליפורניה, לא ממסיבה או יציאות פשוט כלום!!
כל היום אני רק חושבת על לחזור, על מה שהיה.
הדמעות יורדות מעצמן ואני כבר לא שולטת בזה |:
אף פעם לא הייתי בכיינית.
אז לכל דבר יש סוף?
אני רוצה שפשוט יעזבו אותי, אני רוצה לנסוע הביתה ופשוט לא לראות אף אחד, שפשוט יעזבו אותי בשקט עם עצמי!!
לא רוצה יותר סקי, לא רוצה לחזור לאתר גלישה הזה יותר!! לא איכפת לי כמה כסף שילמתם על החופשה הזאת זה לא כיף לי!!
גאד.
פשוט עזבו אותי.
זהו
דיי.
נמאס.
תמונות אחר כך..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
