A New Beginning

טום ישב שם והחזיק בידה של לרה שלא הגיבה, ג'סיקה, דוק' סימונס, ביל, גוסטב וגיאורג עדיין עמדו ליד הדלת, מתבוננים בו. דוק' סימונס סיים להגיד " אני מניחה שתרצו לדעת מה לא בסדר על לרה.." ביל הסתכל לעבר טום, הוא יכל לראות עצב, כאב וכעס כשהסתכל לעבר הרופא, הוא רצה הסבר. הדוקטור המשיך לדבר "אתם מבינים, גופה של לרה הוא יותר "מותחל מחדש " משאר חולה, מהבדיקות שערכנו, זה נראה כאילו היא סבלה מכמה מקרים של תשישות, המערכת החיסונית שלה הייתה ממש חלשה, וכנראה הדרך היחידה להתמודד עם כל זה, זה היה להגיב לזה כמו שהיא הגיבה.. אנחנו רק צריכים לתת לה לנוח" ג'סיקה הוסיפה "זה בעצם די הגיוני, לרה בקושי חולה, אבל כשהיא כן זה לא הולך כ"כ טוב" "אז..האם..האם היא תזכור אותי?" שאל טום "כן, אנחנו בטוחים שהיא תזכור, לרה רק צריכה תמיכה ומנוחה, בזמן שהיא ישנה וגם כשהיא תתעורר" הייתה תשובת הרופא.

דוק' סימונס התקרב לטום, שם את ידו על כתפו ואמר לכל הקבוצה "בגלל שמצבה יציב עכשיו, אנחנו רוצים להוריד לה את המאוורר, אז אם תוכלו לצאת החוצה למספר דק', אני יקרא לכם בקרוב", ברגע ששני אחיות נכנסו לחדר כולם יצאו והתיישבו על הספות שהיו מחוץ לחדר. "אז איפה ההורים שלכן?" שאל גוסטב את ג'סיקה. "אמא שלנו היא מעבר לים עם הארוס שלה, כרגע בסין, ואבא שלנו גר בסידני, כל הצד שלו הם גרמנים וגם גרים בגרמניה." טום קם והתחיל להתהלך במסדרון, ברגע שהוא חלף על פני ביל, ביל גם קם והלך אחריו. כשהם הגיעו לחלון בצד השני של המסדרון, טום נעצר; הוא התיישב על אדן החלון והסתכל ממנו, כשביל עמד לידו ורק הסתכל עליו, ולא מהחלון. לפתע טום אמר "אני מצטער ביל, אני יודע שאני מתנהג מוזר אבל זה קשה כשכל כך אכפת לך ממישהו ואתה רואה אוות במצב כזה..." "זה בסדר, אני מצאתי את זה מוזר בדיוק כמוך , ואנחנו כ"כ קרובים אז אני לא מבין למה לא דיברת איתי על כל זה,אחרי הכל אנחנו תאומים!" שניהם צחקו וברגע שנשמע צלצול הם הפסיקו להסתכל בחלון.

אור אדום הבהב מעל הדלת; הם שמו לב שזה היה מעל הדלת של לרה. דוקטור סימונס רץ לעבר שולחן הקבלה וצעק "אנחנו צריכים עזרה פה!". הכל התחיל להראות לטום ממש איטי ברגע שהוא קפץ מאדן החלון והתחיל לרוץ לכיוון חדרה בלי שאכפת לו אם הוא פוגע באנשים בדרך וצעק "זוזו מדרכי...זוזו...אני צריך לעבור". ברגע שהגיע לדלת של לרה הוא יכל לשמוע קולות שצעקו "תביאו לה סם הרגעה..מהר או שלא נצליח לנקות את דרכי הנשימה שלה..תחזיקו פה.." הצלצול הפסיק, הקולות נחלשו ועולמו של טום חזר להיות רגיל כקודם, ג'סיקה שמה את ידיה אל כתפיו של טום. ביל, גיאורג וגוסטב הסתכלו אחד על השני, כולם בשוק. "מה קרה עכשיו?" אמר גיאורג, בדיוק כשדוקטור סימונס יצא מחדרה של לרה, הוא כולו מזיע ונראה מבולבל. "סליחה על כל זה, אנחנו פשוט ניתקנו ממנה את המאוורר והיא התעוררה לפני שסיימנו, היא לא ידעה איפה היא עכשיו ונצלחה, אז היינו צריכים לתת לה סם הרגעה כדי להעלים את השוק ולהוריד את הצינור של המאוורר, היא צריכה להתעורר עוד מעט, אתם יכולים להיכנס עכשיו"

טום הסתכל על האחרים, "אתה תלך ראשון, אנחנו נחכה" אמר גוסטב, וניסה להרגיע אותו שזה בסדר. טום נכנס לחדר ושוב ישב בכסא לידה, הוא החזיק את ידה והסתכל עליה, הוא היה עייף ובמהרה נרדם. לרה באיטיות פתחה את עיניה, ידיה היו חמות, וכשהיא הסתכלה עליהן היא ראתה את ידיו של טום על שלה וראשו היה בקצה מיטתה. לרה ליטפה את הלחי שלו עם ידה, וטום התעורר ופתח את עיניו. " שלום לך איש זר" אמרה לרה וטום התחיל לחייך ונישק את ידה.

הם כולם נעמדו בשורה והלכו אחר דוק' סימונס, טום הלך מספר מטרים לפני כולם והמשיך לשאול כל הזמן "מאיזו דרך.." בזמן שהלכו במסדרונות שנראו כולם אותו הדבר. "האם הוא תמיד ככה כשמשהו רע קורה?" שאלה ג'סיקה את ביל "לא, הוא בדרך כלל לוקח דברים די בקלות, אבל אף פעם לא ראיתי אותו מגיב למשהו כמו שהוא מגיב עכשיו, זה טום שאף פעם לא הכרתי" אמר לה. ברגע שטום סיים להגיד את מילתו האחרונה, טום הלך במהירות במסדרון,תפס את דוקטור סימונס ומחץ אותו לעבר הקיר "אולי תמהר כבר!!תיקח אותנו מהר יותר" טום צעק בפניו.

טום הרים את ידו ובא להביא לו אגרוף, אבל נעצר כשגוסטב וגיאורג עצרו אותו והרחיקו אותו משם. "אני שונא אותך, אני שונא אותך, אני שונא אותך, אם היא תמות אני יהרוג אותך!" טום צעק לרופא בעוד שהרופא ניסה להסדיר את נשימתו.

טום ניסה להשתחרר כל כך חזק מאחיזתם של גיאורג וגוסטב, שהוא קרע את חולצתו "אני אף פעם לא ראיתי את טום ככה לפני זה משגע אותי, ומבלבל באותו זמן!" אמר ביל לג'סיקה, שעמדה שם בשוק.טום עדיין בעט כ"כ הרבה,שהכיסאות שהיו מסביבו עפו לצדדים והאנשים שהיו שם נאלצו להתכופף כדי לא להיפגע. "טום,תירגע, הולך להיות בסדר, הם אמרו שלרה בסדר" אמר ביל לטום. "אל תגיד את שמה, אתה אפילו לא מכיר אותה!" צעק טום והוסיף "אתה לא מכיר אותה כמו שאני מכיר אותה, אתה לא דיברת אליה כל הלילה שעבר" "אתה לא מכיר אותה" המשיך לחזור על עצמו, ולבסוף הוא נרגע. מותש ומעוצבן, טום נשבר והתחיל לבכות, ביל פנה לטום, והניח את ידו על כתפו של טום.

"טום, זה הולך להיות בסדר, היא בסדר" התחיל ביל להגיד, אבל הפסיק ברגע שנשמע קול שאמר "היא לא הייתה רוצה לראות אותך ככה" הוא הסתכל וג'סיקה פתאום הופיעה בצידו השני של טום. טום עדיין בכה, עייף מדיי כדי לזוז או לקום, ביל שם לב לקבוצה גדולה של אנשים שעמדו מסביבם "אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך לחדרה של לרה עכשיו" הוא אמר והסתכל לכיוונו של דוק' סימונס שהתחיל להוביל אותם. "קדימה טום, קום" אמר גוסטב בעוד ש הוא וביל עזרו לו לקום וללכת. לאחר 5 דק', דוק' סימונס נעצר, הסתובב ואמר "רק שתדעו, לרה יכולה להיראות לכם טיפה מוזרה כי היא מחוברת להרבה מכשירים אז זה עלול לגרום להלם אצלכם" ברגע שסיים הוא הביט על טום. הוא פתח את הדלת ונתן להם להיכנס, ואז הוא נכנס לחדר. "לרה נעזרת במאוורר כדי לנשום, היא מחוברת גם למכונה שמעבירה לה נוזלים וחד סוכרים שהיא צריכה" טום רק בהה בה, ועדיין היו דמעות על פניו והוא רעד, הוא עבר את ביל לגוסטב לצדה של מיטתה של לרה. הוא לקח בהתחלה צעדים איטיים, אבל ככל שהתקרב למיטה הם נהיו מהירים יותר. טום התיישב בכיסא שהיה ליד לרה, הוא לקח את ידה ונישק אותה, הוא התקרב לפניה ולחש באוזנה " אני אוהב אותך, לתמיד ולעולם"

הבנים היו מוקפים ע"י שומרי הראש שלהם כשהם הלכו לכיוון האוטובוס שלהם, וכל העיתונאים היו חייבים לדעת מה קרה. "למה לעזאזל אנחנו צריכים לסמוך על בתי מלון כשאנשים רק מנסים להדליף מידע עלינו..." מלמל טום לביל, שלעולם לא עזב את הצד שלו מרגע שהם יצאו מחדר המלון. ברגע שהדלתות נפתחו בשבילם, הבנים מטוקיו הוטל היו מפוצצים בפפראצי ותקשורת, טום ממש לא רצה להתחיל להתמודד עם כל התקשורת עכשיו אז הוא פשוט דחף ופילס את דרכו לאוטובוס, מכוניות משטרה נסעו מסביבם ברגע שהתחילו לנסוע, הם הדליקו את הסירנות שלהם ואת האורות. טום היה פחות לחוץ מזה שלא יצטרכו לשבת בפקקי תנועה ולמעשה די נרגע, ונתן לביל לחבוש את ידו שהייתה בדם.

עשר דק' לאחר מכן הם הגיעו לבית החולים. עוד לפני שהאוטובוס עצר סופית טום כבר ירד ממנו והתחיל לרוץ לכיוון החדר הנמרץ. תקשורת רצה אחריו, ולמזלו רק כמה מהם הספיקו להישאר בקצב שלו, ואפילו המלווה שלו. "למה היד שלך מדממת?" "מי שם בבית החולים שאתה מכיר?" "אפשר שם?" הגיעו אלפי שאלות מהתקשורת שצעקו אליו שרק קיוו שיגיד משהו שישאיר רכילות למספר הימים הקרובים בעיתון.ברגע שטום הגיע לחדר הנמרץ, הוא האט טיפה אבל עדיין הלך במהירות, "לפחות הם לא עוקבים אחריי גם לפה" אמר לעצמו טום בעוד שמנסה להסדיר לעצמו את הנשימה."אדוני, ידך מדממת בוא איתי ואני יעזור לך" אמרה לו אחות, אך טום התעלם ממנה והלך לכיוון דלפק הקבלה "חברה שלי לרה שפר רק הובאה לפה ממלון the Burswood Casino" אני יכול לראות אותה בבקשה?" שאל טום את האחראית שישבה מאחורי הדלפק. היא הרימה את מבטה מהמחשב בדיוק כשביל, גיאורג וגוסטב הצטרפו לטום, האישה הסתכלה עליהם ואמרה: "מפה.."

הם הובלו לחדר המתנה והממונה פתחה להם את הדלת ואמרה "אני ישלח את הדוקטור מיד" "תודה" אמר טום.אחרי מס' דק' שעברו טום שם לב שדמו התחיל לדלוף מהתחבושת, ביל שם עליו את ידו ." אל תדאג אני אלך למצוא אחות שתחליף את זה" אמר גיאורג וקם ויצא מהחדר.

ברגע שהוא יצא החוצה, הדלת נפתחה ואיש בחולצה לבנה נכנס פנימה, הוא הושיט את ידו לכל אחד מהבנים ואמר "שלום, קוראים לי דוקטור פאול סימונס ואני טיפלתי בלרה, מאז שהיא הובלה לטיפול הנמרץ לא מזמן" "היא בסדר?" שאל טום,הוא רק רצה לדעת מה לא בסדר איתה. "הצלחנו לייצב את מצבה, ועכשיו היא מחוץ לבגדים הרטובים שלה, עכשיו היא בחדר תחת השגחה, אתם תוכלו לראות אותה בעוד מספר דקות" עם זאת הדוקטור יצא מחדר, וגיאורג נכנס עם האחות לחדר. האחות הורידה את התחבושת של טום ושמה לו אחת חדשה יציבה ועבה יותר.

פתאום נפתחה הדלת, וילדה עמדה עם הגב אליהם. היא צעקה על האחראית שהובילה את הבנים לאותו חדר. "אני רק צריכה לדעת איפה אני יוכל למצוא את התאומה שלי לרה שפר" היא הסתובבה וראתה את הבנים יושבים שם, "סליחה, לא שמתי לב שהיו אנשים אחרים פה,. "אלוהים ישמור, אתם הרי טוקיו הוטל! למה אתם פה?" אמרה בעוד שהיא מעיפה מבט על ידו של טום. "מאותה סיבה שאת פה, לרה נשארה איתנו, והבאנו אותה לפה" ענה ביל "דרך אגב,אני ביל" אמר והושיט את ידו. "אני ג'סיקה, התאומה הצעירה יותר של לרה" אמרה בעוד שהיא לוחצת את ידו של ביל, ואז את ידם של טום גיאורג וגוסטב. "אז, שמעתם משהו,לרה בסדר?" שאלה ג'סיקה, "היא בסדר, אנחנו נראה אותה בעוד מספר דק'" אמר גוסטב. באוות רגע, דוקטור סימונס נכנס לחדר, טום רץ לדלת ולפני שעוד פתח את פיו הרופא הודיע "אתם יכולים להיכנס ולראות את לרה עכשיו, רק בואו אחריי"