זה מדהים שברגע שאתה צריך בנאדם מסויים, אתה קולט מה הלך מסביבך בזמן האחרון, קולט איזה אידיוט מושלם היית...

והבנאדם הזה עדין פה, לא הלך לשום מקום

מחכה..? לא יודעת, כבר לא יודעת כלום.. לא יודעת למה לצפות, מה לעשות, מה לומר לו...

איך.. איך....   זה קרה כלכך מהר... 

במבט לאחור אני רואה שלא היה זמן לנשום בכלל,

כולם בהיי מטורף, רוצים להשיג את אותו דבר

להיות.. סוגשל מה שכבר לא יהיה

בגלל זה יצאתי כלכך מטומטמת

ה"להיות" הזה, לא טוב.. במובן הזה בכל אופן

להיות חלק מהחיים שלו זה לא טוב

וזה שהוא חלק משלי כלכל טוב שזה כבר נוראי, ובלתי נסבל, ושאי אפשר יותר ככה

לא היה צריך להיות ככה.. לא ידעתי

מה אתם חושבים שאני? אני לא יכולה לעשות את זה

דאמט.

לא מסוגלת לדבר איתו.

מפחיד מידי..

אני אצא יותר מטומטמת ממה שכבר יצאתי

זה לא יקרה.

המצבי רוח האלה הורגים אותי

נמאסנמאסנמאס מכל האפ-אנד-דאון הזה

-.-