yeah, you bleed just to know you're alive

אחרי כמה וכמה פעמים שניסיתי כבר בעבר (ללא הצלחה), היום (כן, אחרי כמה נסיונות כושלים) הצלחתי לגרום לעצמי להקיא.

וההרגשה הייתה פשוט נפלאה.

אז נכון, יש קצת טעם מגעיל, אבל שוטפים עם מים.

התחושה הזאת, של להוציא מעצמך את הרעל שבדיוק אכלת, של להיות בשליטה על מה שאת מכניסה לגוף, לדעת שיש אפשרות לתקן את הטעות - גם אם נכנעת לפיתוי של הרגע ואכלת זבל, יש דרך להוציא אותו... זה נהדר.

אני כל כך מאושרת שסוף כל סוף הצלחתי לעשות את זה. D:

שלכם,

אני, שמוצאת אושר בדברים הקטנים.

נ.ב. - אני יודעת כמה שזה מסוכן, כמה שזה דופק את המוח כשמדרדרים, שבגלל החומציות בקיבה צינור הושט נשרף מבפנים, שהשיניים נרקבות. אתם לא צריכים לספר לי על זה. אני מודעת לכל הסיכונים. זה לא יאומן כמה אני יודעת על זה, בטוח שהרבה יותר מחלק מכם. אבל די, עזבו אותי, זה עושה לי טוב. זה הגוף שלי, ואני מחליטה מה לעשות איתו, אז אני לא זקוקה לתגובות חינוכיות.