בתור בן אדם עצלן, תמיד חיפשתי אנשים אחרים שייתארו לי תחושות שאוכל להזדהות איתן.

מי היה מאמין שיום יבוא ודווקא מר משה פרץ יצליח לזמזם בפשטות ליריקה שכולה מתארת בדיוק מה שעובר לי בראש, כבר שנים.

שיר שלם מהתחלה ועד הסוף שכולו כאילו נכתב עלי. משה פרץ. שאף אחד לא יזלזל בו יותר בחיים...

"זיקוקים, השמיים שלה צמאים לזיקוקים, הראש אולי מבין שזו טעות אבל בשביל הלב כל יום זה יום העצמאות".

ובהתחשב בארועי הימים האחרונים, אז בכלל..

חשבתי שעברתי את השלב הזה שאלכוהול (הרבה אלכוהול) גורם לך לעשות דברים שאתה לא בהכרח רוצה לעשות.

אבל מסתבר שלא..אנחנו לא מתבגרים, רק צומחים לגובה. רק משחקים אותה בעלי תבונה רבה יותר.

כולי עשויה מ95% שיקול דעת ו5% אימפולסיביות. ובניגוד למתמטיקה שכולנו מכירים, ה-5% איכשהו תמיד מנצחים במערכה.

היצר תמיד גובר על השכל הישר.

האלכוהול תמיד גובר על ההגיון.

אני סתם אוהבת קצת אדרנלין בחיים האלה..