אתה באמת לא קולט? אתה באמת באמת לא קולט כמה אני מתה לך על התחת?
באותו יום שהסתובבנו,ושמנו ידיים אחד על הכתף של השנייה רציתי פשוט לתפוס לך ת'לחי, לקרב אותה אליי ולתת לך נשיקה שבחיים לא תבין. אבל לא העזתי. כמה מפתיע!
אוף! נמאס לי להיות כזו! ביישנית! פחדנית! די! פשוט די!
חברות אומרות לי שזה שקוף שאני אוהבת אותך ושאתה אוהב אותי אז למה אתה לא עושה את ה"מוב"?
אני יודעת שאתה שקט וביישן אבל זו אני! אתה לא צריך להבייש ממני! את החלק הקשה עברת.
אמרת לי שאני כוסית ושאני בעדיפות ראשונה שלך. אז יאללה. למה אתה מחכה?
אני עכשיו מדברת איתו במסנג'ר. אנחנו מדברים כל יום .
אמרתי משהו בצחוק. שיחה ביני לבין אמא שלי שאומרת שאני מאוהבת ושהנשיקה הראשונה תהיה בקרוב.
הוא שאל אם אני צינית ואמרתי שהוא יחליט. הוא אמר שהוא מקווה שאני לא צינית.
למה אף אחד לא מבין שאני מאוהבת בו עד מעל הראש?
למה אתה לא מבין שאני מאוהבת בך עד מעל הראש?
אני רואה ת'מקלדת במטושטש..הדמעות מפריעות לי.
אני זקוקה לך,לחיבוק ממך,לשמוע אותך אומר
"אני אוהב אותך".
לא מעניין אותי כלום..לא האוכל,לא השינה,לא החיים שלי!
אני רק רוצה לפגוש אותך שנית.
רק מחכה ליום חמישי. שנצא שוב. ונראה את פניו היפות וגוף הרזה.
נראה את הכוסון שלי.שאני כ"כ אוהבת.
הלוואי והיית יכול לקרוא את כל זה ולדעת מה אני באמת מרגישה אליך.
הלוואי והיית יכול לקרוא את כל זה ולדעת ששנינו מרגישים אותו דבר.
הלוואי והיית יכול לקרוא את כל זה ולעשות איזה מוב.
אבל אתה לא יכול. אז זה ממש לא משנה.
אני סתם יושבת פה. מול המחשב ובוכה. סובלת. בגללך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
