הבלוג שבסוף היקום

הגעתי למסקנה, החברות שמייצרות את מטבעות השוקולד עובדות עלינו!

הרי הם נותנות יותר עטיפות משוקולדים, וזה נקרא "מטבע שוקולד" לא "עטיפה בצורה של מטבע עם שוקולד".

היום שחזרתי מהחזרה החלטתי שאני צריך לעשות משהו עם החיים שלי! משהו שעניין אותי, ושהוא לא מחשב.

משהו חדש... שכבר לא עשיתי הרבה זמן... משהו כמו בנג'י.

אבל מכיוון שאני נורא עצלן החלטתי פשוט לכתוב פוסט.

על מה הפוסט יהיה היה לי בערך מושג, חשבתי על הרעיון כבר מסוף השבוע, אבל הייתי עצלן מידי כדי לכתוב אותו.

בסוף השבוע הזה הגיע אלי דוד שלי לביקור. כמובן הוא לא באמת תרח לבקר אותנו הוא פשוט היה בארה"ב וטורונטו הייתה בדרך. אז הוא חשב לעשות קצת כיף על חשבוננו (מה שעם האחים שלי די קשה).

הוא הגיע ביום שישי בשעה מאוחרת בלילה ופינה אותי מהמיטה שנוחה והגדולה שלי. שלחו אותי לחדר האסור, פעם האחרונה שנכנסתי לשם הייתה בשיעור שהלכתי לנגן בגיטרה. החדר של האחים שלי (למה ציפיתם, לאיזו מפלצת?).

חשבתי שהם ימררו לי את החיים, ויעירו אותי בשעות שבהם הם מתעוררים, אבל אני לא יודע איזו שעה זו באמת, כי אני בדרך כלל ישן בזמן הזה.

ביום שבת העירו אותי בעשר בבוקר (הם לא ממש העירו אותי, הצלחתי להתעורר לפני זה ועשיתי פני ישן כדי שלא יפריעו לי) ואמרו לי שנוסעים למפלי הניאגרה (למישהו יש מושג עם כותבים את זה עם "א" או בלי?), זה לא ממש עודד אותי כי אין הרבה מה לעשות שם.. נוסעים שעתיים לכל כיוון ונמצאים במפלים עצמם איזה שעה...

בזמן שחזרנו (שזה אחרי שסיימתי צלחת של פסטה טעימה) הם עשו ברדיו משהו ממש מגניב. משעה שש בערב עד שבע השמיעו מוסיקה של שנות השישים (תחנת רוק אז כמובן הכול רוק), משבע עד שמונה של שנות השבעים, ואין לי מושג מה אחרי זה כי כבר הגעתי הביתה.

אחרי שדוד שלי טס בחזרה לארץ וקיבלתי סוף סוף את המיטה שלי בחזרה, התחילו הלימודים שוב (תמיד יש סוף רע).

הייתי אמור לשאול את המזכירה מתי נגמרת שנת הלימודים, כדי שאני יוכל לטוס לארץ.

זו משימה יותר קשה ממה שהיא נשמעת, איך אני יכול לגשת למזכירה (שעושה עוד דברים חוץ מלהזכיר [ולענות לטלפונים]) ולשאול אותה מתי נגמרת שנת הלימודים בלי להישמע נורא מצפה. זו משימה ממש קשה, למרות שבסוף הצלחתי להמציא תירוץ (ואני מניח שעדיין נראיתי מצפה, נו... קשה לא). התירוץ היה שאני וההורים שלי טסים לאן שהוא בקיץ אז אני צריך לדעת מתי שנת הלימודים נגמרת. זה כמובן שקר מוחלט, כי לפי מה שידוע לי אני טס לבד.

בסוף אנחנו מסיימים ב-23 ליוני דווקא בסדר. חשבתי להבריז מהיום האחרון, אבל נראה לי שהמורים כבר חשבו על זה לפני (אני בטוח שגם מורים פעם רצו להבריז, וזה כנראה היה לפני שנולדתי) ולכן את התעודות מחלקים ביום האחרון.

שבוע נעים,

לא מזיק ברובו (שרוצה שאמא שלו תגיע הביתה. לא בגלל שאני מתגעגע, היא פשוט מביאה פיצה).