לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דברים שרואים מכאן

העולם דרך משקפיים מיוחדים של הסוציאליסט האחרון. מזועזע, בהלם ומבולבל. בעצם, זה אני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

משחק הנתיבים הגדול


הבנתי את מע"צ סופסוף.

 

הם בעצם לא בונים כבישים, אלא משחק ענק. אני קורא לו משחק הנתיבים הגדול. השחקנים הם אנחנו, והכלים הם אנחנו והמכוניות שלנו.

 

חוקים? אין הרבה.

 

המטרה? לשרוד בלי אף תאונה.

 

איך זה מתנהל?

הרעיון מאוד פשוט, להיכנס לאוטו ולהגיע מנקודה א' לנקודה ב'.

אתה עולה על איילון למשל (מצפון לדרום), בהתחלה הכל נראה פשוט ומסומן, ואז אתה מגיע לקק"ל. את קק"ל סללו לא מזמן. וסימנו. ואז גירדו, וסימנו מחדש, ואז סללו ושוב סימנו. יש לך 3 סימונים שונים לנתיבים בכביש, וצריך פשוט לבחור את הנתיב הנכון ולהמשיך עליו. אחחח החרדה, האדרנלין, הכיף הטהור.

ממשיכים באיילון, ויורדים בקיבוץ גלויות לכיוון כביש 4 וירושלים. לכאורה כביש חדש ומסומן היטב. ואז הרבה אנשים עושים את הטעות ולוחצים את דוושת הגז כדי להאיץ לכיוון ה-90 קמ"ש - אך אבוי  מע"צ שתלו מכשול נוסף! הכביש הוא גלי, ואי אפשר לנסוע עליו מהר בלי לאבד את אחיזת הצמיגים בכביש (וכמובן שזה תוך כדי סיבוב להגברת הסיכוי לתאונה).

נוסעים על כביש 5 לכיוון אריאל, שוב כביש שלא מזמן שיפצו. ליד פ"ת הכביש רחב ונראה יפה. בוחרים לנסוע בנתיב הימני. לפתע בלי שום התרעה מוקדמת הנתיב פשוט מסתיים בלא פחות מגוש בטון ענק.

 

מדי פעם מוצבת ניידת משטרה שתפקידה לשמור שהשחקנים לא מתפרעים יותר מדי. אבל הם אוהבים לעמוד בנתיב צדדי כלשהוא, תוך כדי האטת התנועה באופן כללי, והפתעת הנהג שבחר לנסוע בנתיב זה (בד"כ אחרי סיבוב או עליה).

 

מומחים אומרים שהמשחק הזה מאוד פופולארי במדינתנו שכן משחקים בו כשני מליון שחקנים. בארצות אחרות המשחק הרבה יותר קל לשחק שכן שם לא מציבים מכשולים בהפתעה. (הארצות היחידות שהיה לי יותר קשה לשחק הן הודו ומצרים).

 


 

עם הרבה קשר, בארץ מצלמות המהירות צוברות פופולאריות בקרב המדינה (ופחות בקרב האזרחים). הבעיה איתן, שבניגוד לשוטר שתופס אותך בממל"ז שלו, נותן לך דו"ח ובינתיים נוזף בך ומבייש אותך (במיוחד אם באוטו הייתה פולניה שאמרה לך: אתה נוסע מהר מדי, בסוף יתפסו אותך), המצלמה רק מצלמת. לפעמים בלי ששמים לב אליה (כשזה באור יום). ואז אחרי חצי שנה בערך אתה מקבל דו"ח (בצירוף תמונה!) ומנסה להיזכר מה עשית בכביש מכבים רעות. משלם את הדו"ח ומקבל את הנקודות בהכנעה.

התוצאה של זה, שנהגי ישראל מחפשים תוך כדי נהיגה את המצלמות הסוררות וכשהם מגיעים לאחת פשוט דופקים ברקס אימתני כדי לרדת חזרה למהירות החוקית (גילוי נאות, המצלמות הנ"ל מצלמות רק מכוניות שנוסעות 120 ומעלה).

עכשיו במשטרת ישראל הגו רעיון מהפכני לטיפול בתופעת "נהגי שוליים". ישימו פס מגנטי לאורך הכביש, וכשהוא יזהה שמכונית ירדה לשוליים, יישמע קול סמכותי שיגיד לרכב הסורר לחזור לכביש.

אני כבר רואה נהגות מבוהלות שיש להן פנצ'ר נוסעות איתו כמה ק"מ (אחרי שהן גילו אותו) כי הן נבהלו כשהן רצו לעצור בצד לבדוק מה קרה ואולי להחליף.

אני גם רואה בעיני את הערסים שמחפשים את הרמקולים ומתקינים אותם באוטו שלהם.

 

ואני חשבתי לעצמי, שהם יכולים פשוט להוסיף עוד שוטרים על אופנועים שיפטרלו לאורך הפקקים.

נכתב על ידי , 15/11/2005 09:33  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של המי ההיא ב-22/11/2005 00:20



כינוי: 

בן: 46




20,565
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לארילו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ארילו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)