דברים שרואים מכאן

היום בבוקר הפכתי את האוטו שלי לאמבולנס לכלבים.

כל הסופ"ש הכלבה הבוביתית שלי גירדה לעצמה את הזנב ועשתה לעצמה פצע מכוער. היום בבוקר לקחנו אותה לווטרינר, ובעוד אנחנו עסוקים בלדבר איתו (אחרי הכל אנחנו מכירים גם את אישתו, וגם את הבת הקטנה שלו) הוא קיבל טלפון בהול שכלבלב קטן נדרס.

בגלל שהוא היה חסר רכב היום, התנדבתי אני להסיע אותו למקום התאונה ולהביא את הפצוע למרפאה. הגענו לשם. מדובר בפודל קטן ולבן.

הוא בסדר לא לדאוג. בסך הכל נכנס להלם מהתאונה ונשך לעצמו את הלשון קצת.

הכלבה שלי גם תהיה בסדר, זאת רק אלרגיה וזה יעבור.

כל הסופ"ש הזה הוקדש ללימודים. בשישי בבוקר הלכתי ללמוד, אחר כך נרדמתי ובערב חזרתי ללמוד.

בשבת קמתי בצהריים, ושוב - ללמוד.

הרבה יותר קשה ללמוד כששאר החברים שלך כבר לא עושים את זה. נשארו לי רק החברים מהלימודים לעודד אותי.

החודש הזה אני והאישה החלטנו על תקופת צנע. זאת אומרת בלי בזבוזים מיותרים, רק מה שחייבים בשביל לשרוד. יש לנו כמה חובות לשלם.

לא יודע איך זה, אבל פתאום הפכנו מנוער מרדני, לסטודנטים והעתיד של המדינה ומשם אנחנו הופכים פתאום למעמד הבורגנים. הזמן טס כשנהנים אה?