דברים שרואים מכאן

סוף שבוע קשה עבר על כוחותינו.

לאחד הלקוחות הגדולים שלנו יש בעיה ניהולית ורעיונית. זאת אומרת שהם דורשים אפליקציה ביום ראשון. ביום שני הם חושבים על זה. בשלישי הם מתארים בצורה כללית את מה שהם רוצים. ברביעי הם משנים את התכנון. בחמישי הם מוסרים מסמך אפיון ובחמישי בערב הם מתחילים לבדוק אותה.

מה שאומר שבשישי אני צריך לעשות תיקונים. כי האפליקציה חייבת להיות באוויר.

זה כבר שבוע שלישי שזה קורה. נמאס לי.

לפני שבועיים היה לגאה יומולדת. מכיוון שהוא נמצא בירושלים בשבע שנים האחרונות (הוא עדיין סטודנט) נגררנו אחריו לי"ם.

לקחתי את הפיאט העתיקה לשם שינוי, והיא עלתה את העליות כמו גדולה תוך כדי שהיא משאירה המוני יפנומטיות מאחור (ועוד לא סיימתי לשפץ לה את הקרבורטור אפילו!) בלי להתחמם ובלי להתלונן.

אפילו אני הופתעתי. (בכ"ז 5 אנשים לא קטנים במיוחד).

הגאה לקח אותנו למקום שנקרא "בית התה של יאן". מקום סביר, עם אוכל סביר פלוס, ומחירים יקרים. המאושרת (שעברה לגור לא מזמן עם המאושר, על כך עוד מעט) נורא נהנתה ואמרה שזה מקום מדהים עם אווירה ובלה בלה בלה בלה. ניסיתי להסביר לה שהמקום נראה כמו המחסן של סבתי ז"ל בבנימינה. כלומר, שטיחים בכל מקום, תנורי נפט ישנים, ודברים שנראים כמו ציוד חקלאי שעבר התעללות.

בנוסף לא היו כסאות ושולחנות, דבר שכן נמצא במחסן של סבתי ז"ל (אפילו טרקטור יש במחסן הזה!) מה שחייב אותנו לשבת על הרצפה על כריות.

יש משהו מאוד נחמד בלשבת על הרצפה, על כריות. כשאתה בן 18 ומתלהב מנרגילות בעיקר. בגילי הקשיש כורסה נוחה עדיפה עשרות מונים.

למי שבכ"ז מעוניין זה נמצא ליד מוזיאון אומנות האיסלם.

לפחות הקהל היה מגוון. מצד אחד קבוצה של גרמנים, מולנו משפחה ערבית, ומאחורינו רוסים. נשמע כמו התחלה של בדיחה.

המאושר (והג'ינג'י) והמאושרת עברו לגור ביחד. לא מטעמי זוגיות כמו מטעמי התאמה בתור שותפים. בעל הבית רוצה להיפגש עם המאושר בחסות עורך דין.

עורך הדין התקשר למאושר ואמר לו שזה יעלה לו 700 ש"ח פלוס מע"מ.

המאושר ניסה להסביר לו שהוא בכלל לא הזמין אותו, והוא לא מייצג אותו, והוא (העו"ד) בא בכלל מטעם בעל הבית.

כנראה שזה מה שנקרא שיטת מצליח.

בשישי נערך עוד מפגש של פורום פיאט. הפורום הולך וגדל, ואפילו לשם שינוי היה שם נציג של היבואנים של פיאט (חברת סמל"ת). מייד באתי אליו בטענות איך זה שהם לא מייבאים לארץ את כל מגוון הדגמים. הוא ניסה להרגיע אותי אבל הבהרתי לו שעד שלא מביאים לארץ את ה-600 החדשה אני לא אנוח ולא אשקוט.

למי שלא מכיר מדובר בדבר הבא:

אוטו קטנטן וחמוד שאני חושק בו.

סתם גאווה מקומית:

לאחרונה אני מקבל לא מעט הצעות מגונות מנשים צעירות (פנים אל פנים, לא היבוא כלות מאוקראינה). מישהו פרסם אותי?

אגב, אם אני מייבא כלה, אני יכול לרשום את זה כהוצאה מוכרת?