מתגלגלת מזיכרון לשגיעון, בתוך זהות שבורה.

כתם דיו שחור ובלתי ניתן להסרה.

אני מופיעה באילן היוחסין כעלה יבש שבקרוב ינשר ולא ישאר ממנו זכר.  נעלמת.

בושה למשפחה,ילדה תפלה.נולדתי כטעות ולא כברכה.

מסתובבת בבולגים ורואה שכתוב ברשימות: "אוהב/ת-את המשפחה! הכי בעולםםם",

מגחכת לעצמי ביאוש,אני לא עולם לא אזכה להגיד את זה.           כיבשה שחורה ולא רצויה.

תמיד מנסה לעשות הכל כדי שתהיו גאים בי- וועדת שיכבה,מועצת תלמידים שלוש שנים ברציפות,להקת מחול,מקהלה,הופעות...

אתם אף פעם לא מסופקים.

מחכה ליום שאכול להיות מספיק אמיצה ולעזוב אתכם מאחורי וללכת,לא להתחרט על אף צעד שאצור קדימה.

לנתק את הקשר. עצמאית כמו שתמיד חלמתי                     האם תרגישו בחסרוני?

 רוצה להחזיר לעלה היבש את חייו,להפוך לפרי שחשקתם בו.

שתוכלו לדבר עליי בשביעות רצון.להצביע עליי ולומר "היא בת משפחתי" בלי להתבייש.

לשבת במקום שבניתי בכוחות עצמי,מעליכם,להרגיש מסופקת.

כשאהיה שם,למעלה,לא אזכיר אתכם כי לא תמכתם בי רק 'עזרתם' לי להרים ידיים   מוקדם משחשבתי.

רוצה לכפר על טעויות שעשיתי אבל אני לא מצליחה,אתם מתנגדים לשכוח.

התבגרתי,השתנתי,אני כבר לא אותה האחת שהייתי. החכמתי ולמדתי מטעויות.ביקשתי את סליחתכם אבל לא החזרתם תשובה.

למה אתם לא יכולים להחכים גם אתם מעט ולהבין שילדים קטנים עושים שטויות,נכון, לא ברמה שאני עשיתי...כי אני הרסתי.

כל מה שנגעתי בו נרקב,אבל חכו,יום יבוא וכל מה שאגע בו יהפוך זהב              בזאת נדרתי נדר.

הפכתי נחושה,חיזקתם אותי כשהשארתם אותי לבד.              משפחה עלק.

לימדתם אותי דברים חשובים בזמן שלא הייתם כאן, לימדתם אותי שאסור להסתמך על אף בנאדם בעולם שלנו,

שכדי לעלות ולהצליח אני צריכה לחצות את הדרך הקשה,לחוות הכל לבד,בדיוק כמו שהראתם לי....לבד....

שלמרות שהעולם מלא באנשים הם כנראה לא באמת קיימים,אשליה            מגחכת לעצמי.    טיפשה אחת.

שצריך להסתכן כדי לחיות.    שאני לא צריכה לצפות מעצמי ליותר מידי כי לבסוף אני מתאכזבת    כמו שאתם התאכזבתם

שלפעמים לשתוק ולא להסגיר את הרגשות עדיף מאשר למשוך תשומת לב    מופנמת בעצמי.סגורה לעולם.

אתם מאבדים אותי אבל לא נלחמים עליי חזרה.

שונאים, אבל לא מודים בזה.   צבועים.     שקרנים.        אתם רק הזיה מלאכותית.

אני שונאת אתכם-לא מפקפקת בדבריי.

נכון, משפחה לא בוחרים אבל תמיד אפשר לעזוב אותה.

אני שלווה בעינייכם אבל גועשת מבפנים.

מחכה בקוצר רוח לקטיף. 

לא רוצה חלק בעץ הזה.  

תמחקו את שמי מאילן היוחסין.

מצטערת על הפוסט חסר הפואנטה.

פרקתי....שוב.

 _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

עריכה:

מחרתיים יומולדת D=