טוב... היום הלכתי לרופא שיניים... ו... יש לי רסן... חזרתי הבייתה ואמא שלי ... בהתחלה היא הייתה המומה ואחר כך התחילה לצחוק בלי שליטה... היא מלמלה "מצתערת... זה יפה מאוד..." אני מרגישה נורא! מזל שאני לא צריכה להסתובב עם זה בבית הספר... טוב לא משנה... אז... ממש כייף בחופש אני מוצאת את עצמי הרבא פעמים מהרהרת... אני נמצאת עם המשפחה המעפנה שלי... על כל דבר הם מתלוננים הם לא אוהבים את בית הספר אבל כל הזמן שואלים עליו וכאשר אני מספרת ישר הם מראים לי את הצד הרע ... אבל את האמת מה שאני הכי אוהבת בחופש זה הלבד הזה אמא שלי בעבודה רוב הזמן ואני מסתגרת בחדר... ואני לא מתלוננת נחמד לי... אבל יש לי בעיה כזו שאני המון פעמים מוציאה את עצמי מתומתת ואני יודעת שאני מוציאה את עצמי מתומתמת אבל אני לא עושה עם זה כלום ואני המון פעמים אומרת סליחה ותודה כאשר אני מובכת... בזמן האחרון זה קורא לי הרבה ו... קראתי ספר מדהים (רומנטי) אני אדם שקורא המון אבל רק רומנים, לא יודעת למה בקיצור קראתי את הספר "אך לנשק בחור -אליזבת ברנרד" זה לא כמו שזה נשמע זה רומן בין 2 ילדים... בקיצור קראתי אותו ואני ממליצה לכל הבנים לקרוא ולהתנהג בהתאם בערך... כאילו אם אתם מאוהבים אז תשחקו אותה כמו בספר ליד הילדה טוב... הבנתי מביך (אפילו אותי קצת) יאללה בקיצור קראתי אותו איזה 15 פעמים ואני לא מגזימה ואני חיבת לזוז ביי (סליחה אן לי הרבה זמן לתקן את השגואות אז סורי תסתדרו ביי)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טיפוס לא ידוע