טוב... היום גיליתי שלא הזמינו אותי למסיבה... עזבו! פשות בא לי לעבור קבר ל-דה שליט!!!
הכרתי כמה ילדים ברחוב ממש נחמדים הם 3 אופיר יובל ועומר עומר ממש חמוד... הוא לא מושלם אבל הוא נחמד הוא חתיך ושמתי עליו עיין שלושתם מ-דה שליט בקיצור אנחנו נפגשים ימי שישי אתם יודים יש לי הרגשה שעומר דיי מחבב אותי יו נזכרתי לפני כמה ימים הלכתי לפגישה שלנו (אנחנו נפגשים בגינה שליד הבית שלי יש שם הרבא גבעות)
בקיצור אופיר ויובל לא יכלו להגיע ורק עומר הגיע.... דיברנו שיחקנו... ואז לאט לאט אנשים הלכו הביתה ונהיה חושך רק אני ואומר נשארנו לבד... דיברנו... ואז אך שהוא התחלנו לדבר על הצעת חברות ועל זוגות... וישבנו על הגיבעה... ואז אני לא זוכרת הרבא אבל הוא שאל אותי בעמצע השיחה אם הייתי מוכנה לקבל מימנו נשיקה בלחי זה היה מביך שנינו הסמקנו נראה לי... או שהוא סתם נהיה ורדרד בקיצור המשכנו לדבר על אותו הנושא ואז הפסקנו לא יודעת למה... שתקנו... זה לא היה משעמם סתם בהינו וחשבנו... ואז (זה היה נפלא!) הוא שאל בקול חלש וקצת מהסס (הדרך כלל יש לו קול מלא ביטחון) הוא שאל... "דנה?" הסתקלתי עליו והוא עלי הרגשתי את כולי מסמיקה!!! והוא נראה עייף ואדום... כאילו רץ ריצת 2000 ... ואז הוא נתן לי נשיקה על הלחי! הייתי המומה הוא הביט בי במבט מהסס ואז אמא התקשרה ושאלה למה אני לא בבית ושאחזור מיד הוא הסתקל למטה במבט מבויש והרגשתי לא טוב...ואז ניתקתי ואמרתי לא שאני צריכה ללכת "ונדבר ביום אחר על זה... לבד" הוא נראהה עצוב... אבל הוא התחיל להאושש ולחזור למצב הקודם שלו השביצריות... ואז נתתי לא חיבור והוא שוב נדהם וחיבק אותי... לחשתי לו... "אני אוהבת אותך כאשר אתה מהסס" אני לא יודעת מאיפו בא האומץ הזה... ונתתי לו נשיקה בלחי ורצתי משם... הוא היה כל כך חמוד!!! יו אמא שלי פה ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טיפוס לא ידוע