הרבה זמן לא עדכנתי..
אני חושבת שפשוט ניסיתי להוכיח לעצמי שאני יכולה להסתדר עם בעיות לבד מבלי לפרוק..כרגיל טעיתי.
אני לא אשקר,רע לי עכשיו. התאכזבתי. אני בטוחה שיהיה לי קשה בתקופה הקרובה אבל אני אעבור את זה..
כל הגוף שלי רועד, הבטחתי לעצמי שהפעם אני לא אבכה ושאף אחד לא ישבור אותי יותר..
אין לי מושג מאיפה להתחיל לכתוב אפילו..רועדות לי הידיים.
ניסיתי להיות אחרת, באמת שניסיתי! הרשיתי לעצמי יותר להיפתח, לשתף, להקריב, לתת, לאהוב ללא תנאים מבלי לבקש תמורה..ואכלתי אותה. הכל בנוי על אינטרסים בעולם הזה, אסור להאמין באף אחד חוץ מבעצמך...
והנה שוב אני בוכה אפילו שהבטחתי לעצמי שאני לא אבכה הפעם..
קיבלתי בעיטות לבטן והתעלמתי מהן, סלחתי, בלעתי את הרוק והמשכתי הלאה..הפעם זה לא יקרה.
אני לא מושלמת, אפילו לא קרובה לזה, אבל באמת שניסיתי לתת מעצמי את המקסימום ולעשות הכל על הצד הכי טוב שיכולתי..
יכול להיות שאם אני אתן מעצמי פחות אני אתאכזב פחות..במילא רק אני אשאר פה בשביל עצמי אחרי שכולם ילכו, אפילו שניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא באמת ככה. באמת שכבר לא איכפת לי מה יחשבו עליי..בתקופה האחרונה הבנתי שאנשים יאהבו אותך כל עוד תתאים את עצמך לצרכים שלהם, אבל ברגע שתעמוד על שלך זה כבר לא יתאים לאף אחד...פתאום כל הג'יפה עולה למעלה...
והנה שוב הגעתי לאותה נקודת התחלה, רק שהפעם אני אבחר את החברים שלי טוב טוב ואדאג לשים את עצמי במקום הראשון..טייק איט אור ליב איט...אני לא הולכת להיות הצעצוע של אף אחד..וכן, עכשיו למדתי שלא משנה מה אני אעשה או לא אעשה, תמיד יזכרו לי את הנקודות הרעות..
באמת שהתחזקתי בתקופה האחרונה בגלל כל מיני דברים.. ואני נשבעת לעצמי שהפסקתי לעבוד קשה בשביל אחרים ושאני לא אתן לאף אחד להפיל אותי יותר...