להלהללהה :)

בחיים לא האמנתי שיעמידו אותי בכזה מצב..

אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי.

זה לא מגיע לשנינו. המניע הוא טהור, אין לי כוונה לפגוע.

אני הולכת לאבד אדם חשוב לי מבלי לרצות בכלל. הוא יחסר לי..

אני הולכת לפגוע בבן אדם שעשה לי רק טוב,

אני הולכת להיעלם לו מבלי שהוא ידע למה,

הוא יתאכזב ממני,

הוא לא יבין למה זה מגיע לו.

בחיי שהמצב הזה לא צודק, אבל זה לא משנה..

איפה טעיתי?

למה אני צריכה תמיד להתחשב ברגשות של כולם?..

למה מגיע לי לעמוד בסיטואציה מגעילה וחסרת התחשבות כזאת?..

אני הולכת לירוק בפרצוף לבן אדם שנתן בי אמון וסמך עליי,

אני הולכת להיעלם לו מהחיים וזה הדבר האחרון שמגיע לו. ולי.

אני הולכת לאבד בן אדם שהדבר היחיד שהוא עשה היה לגרום לי לחייך ולעזור לי מבלי שאני אבקש אפילו.

זה לא הוגן, זה כל כך לא הוגן כלפיי וכלפייך.

הלוואי שיום אחד תסלח לי,

זה הדבר האחרון בעולם שרציתי שיקרה..

אני לא עושה את זה בלב שלם,

זה לא ממש תלוי בי.

כל כך קשה לי.

אני הולכת לעשות טעות כל כך גדולה..

הצמידו לי אקדח לרקה,

אני מצטערת..

איך נכנסתי למצב הדוחה הזה?

הלוואי שלפחות היית יכול לקרוא את מה שכתבתי פה.

אולי יום אחד תסלח לי...

אולי יום אחד אני אפילו אסלח לעצמי...

החיים פשוט לא הוגנים מסתבר.

אני בחיים לא הייתי מאלצת אף אחד לעמוד במצב שאני עומדת בו עכשיו.

בחיים.