להלהללהה :)

..ושוב חיוך קטן כזה..כל הכעס של אתמול נעלם. עכשיו אפשר להסתכל על הדברים כמו שהם באמת, פשוטים כאלה, יפים.

המחשבות האלה כמעט גרמו לי להשתגע, הן לקחו כל טיפת אנרגיה שהיתה בי עד שבקושי הצלחתי להתרכז בדברים אחרים.

זה לא עזר לי, התחלתי לשקוע, פחדתי. פחדתי שזה יגמר רע, פחדתי שאף אחד לא יבין אותי, שאף אחד לא יוכל לעזור לי..

הכעס לא נותן לי כלום, אני יכולה לכעוס עד מחר וזה לא באמת ישנה את הדברים. עכשיו אני בוחרת לשחרר, לא לכעוס יותר.

כמעט איבדתי שליטה, הרגשתי שמישהו מושך לי בחוטים מבלי שיהיה לי כוח להתנגד לזה.

כעסתי על דברים שהם לא באמת חשובים. השקעתי כל כך הרבה אנרגיה בדברים שגמרו לי את האנרגיה,

ראיתי את עצמי נופלת וכמעט שנתתי לזה לקרות, הייתי כל כך קרובה..

אני כל כך שמחה שהכל בסדר עכשיו ושבעצם תמיד הכל היה בסדר.

עכשיו אני בוחרת לשחרר..

לשחרר מעליי את האשמה הזאת שלא נתנה לי לישון לילות שלמים,

לשחרר את הכעס על דברים שלא נעשו מתוך כוונה רעה כלשהי,

לשחרר את הביקורת שגרמה לי לכל-כך הרבה תסכול מיותר,

לשחרר את המחשבות שהטרידו אותי בכל יום מחדש במשך שנים,

לשחרר את ההשוואה לאחרים שגרמה לי לכל כך הרבה דמעות מיותרות,

לשחרר את הבכי שישב לי עמוק בפנים מבלי שנתתי לו לצאת,

לשחרר את החומות שבניתי כי שאף אחד לא יוכל לדעת מי אני באמת,

עכשיו אני בוחרת לשחרר את עצמי, כי אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה במקומי.