ב 15 ליוני- בגרות בהיסטוריה
ב 18 ליוני- בגרות בטכנולוגיה
ב 29 ליולי- בגרות בלשון
"מהיום אין לך חיים חוץ מהלימודים, לא לבן, לא לחן, לא לשברולט ולא לשום מקום אחר"- אמא, כרמלה כהן.
כן, אלו היו מילותיה של אמא. החליטה שהיא מתפרצת עלי אתמול.
אם חשבתי או היססתי לשניה שזה רק איום, טעות מרה.
המורה שלי לצילום תפסה אותי בעודי יורדת במדרגות לכיוון הבית.
אחרי כמה דק' גם המחנכת שלי נתפסת ע"י המורה לצילום בירדה מהמדרגות.
כעסה עלי, לא בצדק, ואח"כ נזכרה במשו שצודקת במקצת.
המחנכת שלי, אחת שנורא אוהבת דרמות שילדים מקבלים מכות בבית מההורים,
אמרה לי "יום רביעי, את ב8 וחצי בבוקר בבצפר עם אמא שלך לחתום על מסמך,
שאם את לא עוברת את הבגרות בהיסטוריה את באה ללימודי קיץ, ובנוסף על כך שיחה עם אמא שלך"
יש.
איכשהו הצלחתי לשכנע את אמא שלי לצאת בערב היום, ומחר למסיבה בסטודיו.
מה שגיליתי רק עכשיו, זה שיום ראשון ישלי מתכונת בלשון..
המורה ללשון הודיעה לכיתה: "מי שלא עובר את המבחן מתכונת הזה, אוטומטית נרשם לקורס קיץ"
יש.
אם אני מודיעה לאמא על השיחה עם המחנכת או על המתכונת בלשון, רוב הסיכויים שאני אצא מהבית הוא קלוש ביותר.
אני צריכה את היציאות האלה, אני צריכה לצאת ולראות קצת בחוץ, אני צריכה לקבל תמיכה קצת מחבר שלי וחברים בכללי,
אוף כוסעמק, אני פשוט רוצה לברוח מפה עד שהכל יגמר ואני יוכל לעשות הכל ברגוע,
כי עם מחנכת ואמא מלחיצות כאלה, אני נחנקת ומדרדרת.
