המשך של הכותרת:
הגעתי למסקנה שאני רוצה לכתוב סיפור
+אבל+ אני לא כותבת כ"כ טוב xD
אז תחיו
אהה וזה לא סיפור כמו שאתם חושבים זה סיפור בעל פרק אחד שיגיע פעם בכמה פוסטים D:
אהבה זה כואב
כן, ככה זה התחיל לה ביום אחד, הגיע "הרגש המיוחד"
כן, האהבה 3> האמיתית שלה היא ראתה אותו מהחלון היא לא ידעה מי הוא או מה הוא עושה פה.
גם לא בן כמה הוא אבל הניצוצות סחפו אותה היא הרגישה אותו
בום בום בובום בום בום בובום הלב שלה דפק בחוזקה היא יצאה החוצה במסווה של "זריקת הזבל"
כדי להסתכל עליו מקרוב, היא התביישה. הוא היה יותר מבוגר לפחות ב4 שנים.
לה זה לא הפריע היא הייתה מוכנה לזה היא ידעה שזה הוא...
-
הוא ראה אותה זורקת את הזבל, יפה אבל צעירה מידי. הוא לא רצה שזה יקרה לו שזה יחזור שוב
אותה אהבה נכזבת שכבר קרתה בעבר.
אותו סיפור שנגמר ברע. איך שהיא עזבה לה לארץ אחרת ועכשיו אחת דומה עיניים שחורות וגדולות
שיער מתולתל וחיוך שובה.
הוא רצה כ"כ רצה אבל זה היה בלתי אפשרי
-
היא נדהמה יותר ויותר מהחיוך התמדי והעניים החומות, לפתע הוא הגיע
אוטובוס
הוא עלה הוא הסתכל לרגע עליה והיא עליו מבטיהם נפגשו.
הם ידעו מה זה אבל כבר היה מאוחר מדי הוא עלה לאוטובוס
ונעלם לעד
כן אני לא כותבת משהוו ||:
חח נחיה אהה?!
עבר עלי יום משעמם
או יומשעמם XD
חרישה תמידית על המחשב כרגיל.
ושוב נזכרתי בשיר דינה בארזילי D:
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
