הוא נכנס לי לחיים ושדד לי את הלב בקלי קלות.

והיינו ביחד זוג ריאלי בלי הרבה חלומות היינו רבים משלימים ועושה מה שכול זוג רגיל עושה אבל אחרי תקופה של שנתיים שהיינו ביחד זה היה צריך להפסק וניסתי כול כך הרבה זמן ניסתי להרים ידיים ואז רק המחשבה של לחיות בלעדיו הפחידה אותי שאז הורדתי ידיים חזרה.

 הזמן הגיע והיה סוף סוף  הזמן לשים את הקלפים על השולחן מהלחץ פלטתי דברים לא נכונים  אני נחושה שהוא יבין ואולי  יקבל עם קצת מזל הוא אפילו ישמח לא לענין בכלל ,אולי אני אצליח והוא לא יצטער מה לא יצטער אותי הוא מאבד אבל לא יפגע זה טוב. אני בכלל עושה פה צעד לטובתו ולטובת האומה.

זה היה עצוב זה היה כואב אבל הייתי חייבת אחרי שתי בגידות וחודש של חוסר חשק בחיי הזוגיות, הוא קיבל את זה לא יפה אפילו בכה לא נעים בהחלט אבל אני לא רוצה להישאר ולקחת את הקשר כמובן מאליו,

היחסים שלנו היינו כול כך "מושלמים"-כן כך אומרים מה זה שלמות בעצם כי להיות זוג מושלם זה רחוק מלהיות אנחנו,

כולם הופתעו שנפרדנו "הייתם זוג כזה מושלם" (רחוק מלהיות זוג מושלם היינו זוג אבל לא ממש מושלם).

ווכה זה נגמר לו השנתיים הם עכשיו רק זיכרונות של תקופה יפה ועכשיו בעצם מתחיל תקופה חדשה בחיים שלי,

היי יש הרבה יתרונות בלהיות לבד זה יתרון כן כן אומנם חינכו אותנו שאגויסטיות  זה פויה.אבל רק החזקים שורדים לא?!?!?

וזה הזמן להיות בי'צית.

אז ניתן לו ללכת ולא כדי שיוכל לחזור.