לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  לימורי :) * ^

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

11/2007

עדיף לאבד רגע בחיים , מאשר את החיים ברגע , ! עצוב :[


אורלי וליאור היו צמד חמד של ממש.
רובנו היינו מכנים אותם:"זוג יונים של השכבה".
הם היו נראים כאילו הוציאו את שניהם מתוך מגזין "הזוגיות המושלמת".
כשהיינו רואים אותם ביחד מחובקים בהפסקה או סתם יושבים ביחד בספריה מדרבנים אחד את השני ללמוד, הרגשנו מן מצביטה בלב. רצינו גם כזאת אהבה, משהו אמיתי בדיוק כזה. גם היו אותו דבר, לליאור היה שיער חום מתולתל וכך גם היה לאורלי (רק ששלה היה יותר ארוך). לליאור היה באוזן שמאל עגיל קטן ומנצנץ ואצל אורלי היה אפשר למצוא את אותו עגיל מנצנץ על אפה הסולד.
חלקנו חשבנו שזה כבר קיטשי ודביק, כולם שאלו:איך אפשר להיות כל כך מתאים לבן זוג, הרי חייבים להיות איזה דבר שנוי במחלוקת ביניהם. אבל ככל שניסינו להבין מה, הם פשוט נראו יותר מושלמים ביחד. אורלי הסבירה את זה ככה: "הגורל הוא זה שהביא אותנו ביחד, והגורל ידאג לזה שנחיה ביחד כל הזמן" וכל הבנות השמיעו אנחה (כמו בסרטים). ליאור תמיד אמר:"החיים שלי מחולקים לשניים, לפני שפגשתי את אורלי, ואחרי שפגשתי את אורלי.." ואחד הבנים שקרקר אחריו פלט הערה: "בטח, כי אחרי שפגשת את אורלי כבר לא הייתה בתול!" וכולם היו צוחקים, אבל בתוכם הם רצו כזאת אהבה בדיוק.
גם לי היה חבר, כבר כמה חודשים.
השיער שלי היה בלונדיני ושלו שחור, לו לא היה עגיל וגם אני לא קישטתי את אפי. השם שלו לא היה הפוך משלי, כי לו קראו אופיר ואני הייתי סתם, ענבל.ובכלל לא נראינו כאילו הוציאו אותנו מתוך מגזין לזוגיות מושלמת, כי היו לנו הרבה ויכוחים, אבל אהבתי אותו.
ביום שלישי בבוקר בית הספר חילקו תעודות.
זהו סימנו ללמוד, שתים עשרה שנים של לימודים מפרכים הגיעו אל קיצם. אורלי וליאור הגיעו שניהם על האופנוע של ליאור, לשניהם את אותה הקסדה, את אותו המעיל שמגן מפני הרוח.
שמחים ומחייכים היו השניים, כי בעוד שלושה חודשים השנים עוברים לגור ביחד (איזו שמועה שעברה מפה לאוזן).
"אל תשכחו שמחר יש את מסיבת הסיום הגדולה שעבדנו עליה קשה". אמר ליאור שבין היתר היה גם יושב ראש מועצת התלמידים. כולנו קמנו על רגלינו וצהלנו כל הדרך הביתה.
אני תכננתי ללבוש את השמלה השחורה הצמודה שלבשתי בחתונה של אחי, ואופיר, החבר שלי, בטח יזרוק עליו ג'ינס משופשף וחולצה, סתם חולצה. הגעתי מחובקת איתו למסיבה, תוהה איך יופיעו אורלי וליאור הפעם. אולי הייתה בכניסת האולם, מחלקת ורדים.
"היי מה שלומכם?"היא שאלה כשנכנסתי עם אופיר. "הכול נראה מצוין",עניתי והמשכתי "איזה יפה את!ואיפה בן זוגך להערב?"שאלתי, היא חייכה זה היה כמו קסם בכל פעם שהיו מזכרים את שמו של ליאור היה חיוך ענקי מתפשט על פניה. "הוא יגיד יותר מאוחר, על האופנוע שלו.צצה פתאום בעיה והוא נאלץ להתעכב". אמרה בעודה היא מחלקת ורדים לזוגות הנוצצים שנכנסו לאולם. המוזיקה הייתה רועשת, וכולנו רקדנו שמחים ומאושרים. אורלי הסתובבה בין כולנו מחלקת נשיקות, וורדים.. "קחי זה בשבילך, הילדה הכי יפה בעולם".אמר לי אופיר. חיבקתי אותו.
המנהל עלה על בימת הדי ג'י. כולם מחאו לו כפיים, כי חשבו שהוא עלה למסור לנו את מילותיו האחרונות, אך זה לא היה זה.
"אנא מכם, יש לי משהו חשוב לספר לכם,קרה אסון. אני רוצה שתהיו בשקט כך שאני אוכל לדבר איתכם" כולנו השתתקנו נדחפים ליד הבמה. "בדרך למסיבה קרתה תאונה לליאור רוזן, הוא התהפך עם האופנוע שלו בדרך לכאן".
שקט התפשט על האולם, המורות ניסו להרגיע את התלמידות והתלמידים שבכו.
אורלי חייכה, כי הרי בכל הזמן שהזכירו את שמו של ליאור התפשט חייוך על פניה. אבל ככל שהיא חייכה כך היא בכתה יותר.
למחרת בהלוויה שלוף כולנו היינו שם, מצטמררים ומנסים לשמור על השקט. רק אורלי עדיין חייכה, כי כל הזמן הזכירו את שמו של ליאור, ובכל פעם שהזכירו את שמו היא הייתה מחייכת, אבל מבין כל החיוכים היא בכתה, בכתה כל כך.בכתה בלי קול.
את העגיל המנצנץ שעל אפה היא זרקה.
את שערה החום והמתולתל היא קיצצה וצבעה לשחור.
ואת שמה?!שינתה את השם שלה ל "לי",
כי הגורל לקח לה את..ה א ו ר!=[


פשוט סיפור מצמרר ,
זה ממש עצוב , שיש כזה חוסר זהירות בכבישים,
לחשוב שבגלל חוסר זהירות, כל כך הרבה אנשים נ ה ר ג י ם !
ואחר כך אהוביהם סובלים =(
בגלל תאונה ,
אורלי נהפכה לאחרת לחלוטין ,
ליאור היה האור שלה והוא נלקח ממנה.
תחשבו , שאם כל זה היה נמנע, רק בעזרת קצת זהירות , הם היו יחד עכשיו , ואף אחד לא היה סובל . :/
(וגם אם הם היו נפרדים זה לא משנה , הוא היה נשאר חי וזה העיקר) .
אנשים , בבקשה , שימו לב איך אתם נוהגים (ההורים שלכם), ולאחרים שנוסעים בכביש, ותצילו ח י י ם!

אוהבת , לייייימורי 3333>
נכתב על ידי לימורי :) * ^ , 7/11/2007 21:41  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיר שני- בלוג עידוד ב-2/12/2007 13:40



1,113
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללימורי :) * ^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לימורי :) * ^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)