אני בסדר. שרתי קצת, ועכשיו הכל טוב.
נרדמתי בשש וחצי , ככה שלפחות ראיתי את הזריחה, שזה תמיד, אבל תמיד דבר יפה. ואז אמא העירה אותי בעשר וחצי כדי שנלך לתופרת (שתקצר מכנסיים שקניתי... עזבו...) אוף, מה הקשר לחיים? החלטתי לשתות קפה - טעות טקטית ענקית, כי אז אמא אמרה לי "את לא חייבת לבוא איתי , את יכולה לסמן בבית את הקיצור". אז עשיתי את זה, וניסיתי לחזור לישון, אבל לא הצלחתי! כוסאמק, איזה עצבים! אני צריכה עוד שמונה שעות שינה!
ולמעבר חד מאוד - זה: http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?entryid=458685
אם אין לכם כוח לקרוא - בקיצור מישהי מתפוז (כופרים, טפו!)הזדעזעה מהמתנחלים שמשווים את הפינוי/גירוש לשואה, ע"י זה שהם עומדים בפתח של הבית ועונדים טלאי כתום. ואני מסכימה איתה. מה שמעצבן זה התגובות לפוסט, שלרובן פשוט אין קשר למה שהיא כתבה. :"שמאלנית שחיה במרכז, מה את מבינה??" אוף מה הקשר? זה מוצדק להשוות כזה דבר לשואה? אולי זה באמת אסון, ואולי זאת באמת "שואה" (על פי ההגדרה האמיתית של המילה, וכאן צריך להבדיל בין סתם שואה לשואת יהודי אירופה (וגם צפון אפריקה , דרך אגב.)), וזה קשה וכואב, וזה נורא בשבילהם... אבל יש הרבה דברים קשים, כואבים ונוראים בחיים! גם אותם תשוו לשואה? אז כן, מפנים אותך מהבית שהשקעת בו, וחלקת אדמה שהאמנת ששייכת לך. ואולי חיילים נכנסים בכוח ומפנים אותך. אבל האם רוצחים אותך בשיטטיות בדרכים איטיות ונוראיות, רוצחים את בני המשפחה שלך ומתייחסים אליך כאל יצור נחות משאר בני האדם? אני לא חושבת שזה עד כדי כך...ושוב אני מציינת שאני כנראה לעולם לא אבין באמת הכאב, בעיקר בגלל המרחק שלי מזה ( אני גרה בצפון, שזה צפונה מהמרכז...כן כן..), אבל כדאי לנסות להשוות אותו לדברים אחרים.
טוב סתם זה עצבן ורציתי לפרוק אז הנה - פרקתי. תגובות שטנה יתקבלו בברכה.
לו לו לו
DX