אני מתגעגעת לשיגרה העמוסה והמעייפת שלי
לאימונים מדי כל יום, שישה אימונים בצהריים שעה כושר שעתיים מיים
ועוד יומיים שבהם נוספים אימוני בוקר של עוד כשעתיים מיים
השגרה הזו הכל כך לעוסה כל כך מעייפת חסרה לי
אני כבר כמעט מתפרקת, כל הזמן הפנוי גורם לי לעשות כלום
אני לא מצליחה לארגן את עצמי וכל השאיפות שלי מובילות לבהייה במסך
עד שכבר הפסקתי לחלום על השחייה שלי
כשכבר התרגלתי בלי, הציעו לי לבוא לראות תחרות
כבר אתמול חלמתי שוב על כל השחיינים ובבוקר הרגשתי כמיהה עזה לחזור לכל זה
לחזור לאימונים לעייפות להערכת הזמן הפנוי לחוסר הדאגה מכל מה שאני מכניסה לפי
אני מתגעגעת להקשבה לרדיו בנסיעות הלוך וחזור לבריכה והבייתה
אני מתגעגעת לאימונים ולתחרויות
לקור העז שחשים כשנכנסים לבריכה בבקרים החורפיים
ולהרגשה המרעננת שבקפיצה למים כשחם בחוץ
אלו חיים אחרים, אני מרגישה שונה, קשה לי ללכת לראות את הכל ולא להיות שותפה לכל זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנופקין!