לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ברוכים הבאים לעמק החיות המוזרות שלי


למה סנופקין?! כי המציל החמוד מאפק קרא לי ככה....XD

Avatarכינוי:  סנופקין!

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2008

צמרמורת! שני אנשים שונים, אותו גוף!


איך אפשר? בתוך חצי שנה, להפוך את עורך?

אני רושמת לך למרות שלא תקרא פה, למרות שזה לא לא באמת בישבילך, זה בשבילי!

כן, אני מתגעגעת, אבל לא אלייך, אתה לא הילד שאהבתי.

אני אהבתי את אותו אחד שאהב אותי, שהיה לו שיער מתולתל וחיוך מקסים, את אותו ילד מהטיול השנתי, עם התמימות המוגזמת והכובע השחור.

אני ניזכרת בשיחות שלנו, בידידות שלנו ומחייכת איך אפשר שלא?

ועכשיו? הישתנת, אתה כבר לא תמים, אתה נחש! אין לך תלתלים ולא כובע והחיוך שלך מזויף, אתה מזלזל בי, מתעב אותי?

אותך אני לא אוהבת! אתה שונה, אתה לא אתה.

בשיחה האחרונה אמרתי לך שאין לך מושג איך זה להיות ידיד, אמרת לי שאם אחרים אתה חבר מצוין!

אז זהו שלא, שמעתי מאחרים שפגעת באנשים נוספים, לא רק בי.

כל כך שמחתי ששמת את התמונה שאני שונאת, זאת של אחרי התספורת שאתה לא מחייך בה ואתה לא ניראה אתה.

אבל רק אתמול שלשום, שינית תמונה שמת את התמונה מהטיול השנתי עם הכובע התלתלים והחיוך שאני אוהבת.

למה? באמת אני שואלת למה?

הרי זו תמונה של מישהו אחר, מישהו שהיה קיים לפני כמה חודשים בלבד.

ואתה הרי מישהו שונה לא?

נכתב על ידי סנופקין! , 30/11/2008 00:34  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטגוריה: משוגעים


שמתי לב ששתי הטבעות שאני רשומה אליהן, והשלישית שנירשמתי אליה רק היום, כולן בקטגורית משוגעים.

זה אומר משהו עלי? :O

אני לחוצה, משטויות, באמת! היה לי להיום שיעורים באלגברה, באנגלית ולהתכונן למבחן בתנ''ך.

אז כל מה שעשיתי היה לחשוב על זה, להתמרמר על זה והעיקר, לא לעשות כלום.

לחץ משתק אותי, כשאני חושבת מה יש לי לעשות אני דוחקת אותם לדקה ה-90 שהיא בשעות של ימינו בערך 1 או 2 בלילה מתי שאני כבר עייפה ומורטת שיערות בניסיון להישאר ערה, רק כדי להספיק את כל מה שבטיפשותי לא עשיתי.

אני מגיעה לבית ספר לחוצה, וכל הזמן חושבת ומוטרדת ממה שלא עשיתי וממה שאני צריכה להתמודד איתו, (תירוצים למורות).

כבר יש לי כמויות של חיסורים, אי הכנת שיעורי בית ומבחנים עם ציונים נוראיים.

אז ההתכונות המרשימה שלי לתנ''ך כללה קריאה 1 של מה שרשום במחברת, (שמזה לא הבנתי חצי הייתי גמורה מעייפות).

הקריאה נעשתה בשעה 1 או 2 בלילה ומכיוון שנירדמתי באמצע, שעון מעורר ל6 וחוזרים להתכונן.

ישבתי היום בכיתה עושה את המבחן וחושבת, מה לעזעזל חשבתי לעצמי כשלא עשיתי כלום, זה לא שלא היסתדרתי תנ''ך זה כמעט כמו בוק ריפורט עם ספר פתוח מול העיניים ובכל זאת, תמיד התשובות לפי הסיכומים שלה יספקו אותה יותר מהתשובות שלי.

ניסיתי להיות מסודרת ולרשום הכל מחדש, מה שגרם לזה שבסוף הבאתי לה שני דפים מקסימים ועוד דף מאוד מקושקש כי את 9 לא הספקתי להעתיק...=\

אחר כך ביליתי 10 דקות של הפסקה במחשבות של מה אני אומרת למורה שלי באנגלית, שכבר בערך 6 פעמים לא הכנתי אצלה שיעורים, אחרי שממנה התחמקתי, העברתי הפסקה של 20 דקות במחשבה על מתמטיקה ניסיון להעתיק שיעורים, התייאשות וגמירת אומר בליבי לקבל ביצים ולעמוד מולה בלי שיעורים אחרי בערך 5 אי הכנות ושני ניכשלים במבחן.

(בסוף היא בכלל לא בדקה שיעורים, זה לא מנע ממני להיות לחוצה במשך שעתיים שמא היא תבקש שנגיש לה אותם).

הגרנד פינלה:

לא התכוננתי לפסנטר דבר שהוביל להרבה תיסכול מהכעסים של המורה וחצי בכי בגלל עומס לחץ!

וזה נורא טיפשי אני מכניסה את עצמי ללחצים האלו, הכל בעצם נורא פשוט, אבל יש לי את היכולת המדהימה לחזור כמו מנטרה על כל הכישלונות שלי בתוך הראש ולהוביל אותי לחוסר אמון מוחלט בעצמי.

מטריד! XD דפקתי חפירה, הכל טוב עכשיו אין לי כלום למחר, ניראה לי אני אסדר את החדר (אני מניחה שלפי הרשום למעלה הקורא הנחמד שיעיין פה יבין שכניראה זה לא הולך לקרות).

להית' זזתי לעשות מתיחות, המטרה העיקרית שלי בחודש הזה: שפגאט!
(איך זה שאני לא מצליחה לעשות כלום במקביל?! כאילו המוח שלי יכול להתרכז בדבר אחד או שניים בלבד)

נכתב על ידי סנופקין! , 27/11/2008 14:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יושבת וכותבת בשיעור החופשי שלי


התבטל לנו פיסיקה :) זה נורא נחמד אבל אני מנצלת חרא את הזמן!

תראו לי עוד מישהו שפוי שהיו מתבטלות לו שעתיים והוא לא היה עושה דבר מה מועיל כמו ללמוד לבחן שיש לו עוד מעט או כדי לישון, במקום אני באה וכותבת בבלוג שלי.

אני משתדלת לחזור לכושר, כבר כמעט חצי שנה שאני לא זזה, אז אומנם אני לא הולכת לחזור לקצב אימונים כמו שהיה לי בשחייה, אבל גם קצת מרפקים, כפיפות בטן ואופניים יוכלו לעזור לי להגיע למטרה.

אני לא אומרת שאני שמנה ואני גם לא רוצה להרעיב את עצמי אני פשוט רוצה לחזור לגוף האטלטי יחסית שהיה לי.

בין היתר אני גם מתחילה לעבוד על גמישות, אני ומיקה מתכננות להכין ביחד את "הקטע האומנותי" למבחן שלנו בספורט, אני לא בטוחה איך לקרוא לזה.

מיקה התאמנה שנים בהתאמלות אומנותית אז חשבנו קצת לפתח את הקטע היצירתי, ובשבילו אני זקוקה לשפגאט וגשר טובים.

בכלל יהיה נחמד לעבוד על הגמישות זה היה החלום שלי מאז שאני קטנה, להיות גמישה.

חלום נוסף שלי היה להיות בשחייה צורנית, על חצי מהחלום ויתרתי, בשחייה הייתי, אבל הקטע האומנותי והגמיש קצת התפספס, וחבל.

אז התוצאה של אתמול, אחרי המון מתיחות כואבות לרגליים ולגב ואחרי 10 מרפקים 220 כפיפות בטן ושוב 10 מרפקים היא: שהכל כואב לי, אני נישענת קדימה כואב לי הגב, אחורה כואבת הבטן, אני כבר לא רגילה לתחושה הזו, נהייתי בכיינית XD

זהו, אני אסיים פה בינתיים,אני צריכה ללמוד לטריגו

נכתב על ידי סנופקין! , 26/11/2008 09:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,589

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסנופקין! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סנופקין! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)