שוטפת אותך מעליי בפעם האחרונה

עברתי שבוע וחצי של התקף חרדה, או דכאון, או שניהם. כבר לא מבדילה.

זה היה אולי הדבר הכי נורא שחוויתי בזמן האחרון

נמאס לי שאני לא יכולה להתמודד עם הדברים המשמחים שקורים לי בחיים, כל דבר גורר איתו התקפי חרדה ולחצים.

המשחקים איתך לא נגמרים, האגו שלי לא פוחת ונמאס לי מזה לגמרי.

מצד אחד מחכה שנגיע לשלב הזה שאפשר להיות פתוחים לחלוטין במערכת היחסים, ומצד שני אני לא רוצה כי לא בא לי להשתעמם.

לפעמים אני חושבת אם אתה מתאים לי, או שאתה מי שהייתי רוצה שיהיה מתאים לי

שכחתי עד כמה קל להעסיק את המוח שלי בתוכניות טלויזיה וסרטים ועד כמה זה אפקטיבי, ממש כמו תרופה.

מקווה שזה יעבוד לעוד הרבה מאד זמן, עד שאצא מהתסבוכת הזו.