והנה החורף חוזר למחוזותינו.

הטיפות מטפטפות על כל העיר,

והכל הופך לאט לאט ליותר טוב מהרגיל..

אנשים שוב מתלבשים באלפי שכבות וצבעים

ילדים שוב מקפצים עם מטריות ומגפונים קטנים

ואני שוב-

עומדת,מחייכת

שמחה ומאושרת.

המזג אוויר הזה פשוט מדהים.

העיר מקסימה, סגרירית ואפורה

ההרגשה היא נקיה.

האוויר כ"כ טהור וחדש

וההרגשה-

נטולת כל חשש.

מרגיש לי שהכל יותר פשוט בחורף,

יותר כן,יותר אמיתי

בחורף אני מרגישה יותר אני.

יש בי תחושה שהכל אפשרי

ורק מידי פעם מציקה המחשבה

שכל זה נמצא פה רק באופן זמני.

אבל כמו שכולם יודעים ומלמדים

צריך 'לחיות את הרגע'

והרגע הזה-

 מלא בנפלאות

מלא בגשמים,רעמים וטיפות.

את הרגע הזה

צריך לנצל עד תום

כי כולנו יודעים שכאן;

כל גשם ראשון

יכול להיות גם האחרון.

ומשום כך,

אנוכי תצא עכשיו בגשם

טיפה להסתובב

ובדרך תעלים מעצמה

כל טיפה של כאב.

-מכה אפורה-