ילדים,בני 18.

בגיל

של

חברים שלי.

של

חברות שלי.

בגיל

כמעט שלי.

לא הספיקו לעשות כמעט כלום בחייהם,

יצאו להילחם

בשבילנו,למעננו

ולא חזרו הביתה.

השאירו

אמא

אבא

אח קטן

שנשאר בלי אח גדול להעריץ,לחקות.

אחות.

משפחה שלמה.

חברים.

עולם ומלואו.

והכל?

כדי להגן עלינו,

כדי לשמור עלינו,

בשבילנו.

בשביל המדינה.

גיבורים שלנו.

תודה.

יהי זכרם ברוך.

" תגיד לי איך לעצור את הדמעות

תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות

 תגיד לי למה אין אמת רק הזיות

 אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות

 לאורך הים אין גלים יש עולם

שנשבר לרסיסים על המזח,

 תגיד לי איך לעצור את הדמעות

 תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות

 כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים

 אני ארוץ אל תוך האש,

אם יחזרו משם."

(לאורך הים - עופרה חזה.)