הוא מתנהג מוזר

רוצה - לא רוצה

גונב ממני מבט

גונב חצי חיוך

ובתמורה

מחייך בחזרה.

שניה אחרי,

מסתובב

לא מתייחס, לא מחפש.

ואז שוב

מביט,מסתכל

בוחן?

משתדלת לא להתבלבל

יושבים קצת,מדברים..

הוא מתבייש, אולי חושש

מפחד?

ואני אומרת לעצמי: די, מספיק!

אני חייבת לתת לו זמן,

כדי שירצה גם.

אני חושבת שהוא מספיק חכם

 אבל לי? אין סבלנות

רוצה עכשיו,

תכף - מיד.

אבל יודעת שעכשיו צריך

לא ללחוץ ולא לשחרר

לדבר

לצחוק

לנסות לברר

לגרום לו להבין

להאמין.

"אני חושבת עליך

כל הזמן,

כל הזמן

על מה שאמרת קודם

 כשעוד היית כאן

 מה שקרה שהתקרבנו

 ומה שרע

שלא רציתי שנתקרב

 אולי, אולי

אני אספור עד מאה

 בשקט ואסתובב

 אני פוחדת לדעת

 יותר מידי

 יותר מידי

 מה נעשה אחר כך

 כשתבוא אלי

 מה שקרה שנהיינו

 ומה שרע

 שלא רציתי שנהיה

 אולי, אולי

אני אסגור את העיניים

חזק

עד שתעלם

 אולי לא.

 מה שקרה שהתאהבתי

 ומה שרע

שלא רציתי להתאהב

 זה מה שרע,

שלא רציתי להתאהב

זה מה שרע,

שלא רציתי להתאהב

לא רציתי להתקרב

לא רציתי להתלהב

לא רציתי להתחשב