נסענו כמה חברים לירושלים לפני יומיים,

כשהגענו כמו תמיד עברה בי תחושה מדהימה..

מן קדושה שאופפת אותך,הרגשה טהורה שכזו.

והמזג אוויר היה מושלם.

אוויר נקי,אוויר קר. היה לי נעים.

הגענו בכוונה תחילה לשם הסליחות בכותל,לשם התפילה.

כמובן שכשהגענו כל מה שהצלחתי לעשות

 זה רק להביט.

באנשים,בתיירים,בחיילים שהיו שם

בחברים שלי,

בכותל.

2 בלילה

והכותל גדוש באנשים,

מתפללים,מצלמים,מתבוננים.

היה לי שמח שאני שם,שאנחנו שם,

היה לי עצוב הסליחות שאני צריכה לבקש.

עברו בי הרגשות משונות,

נעימות,מעיקות..

קמנו להתפלל.

ככל שהתקרבנו לכותל עלו בי דמעות

של סליחה,של חרטה,

אבל גם של אושר ושמחה. הרי אני שוב בכותל. ה-כותל.

כמו תמיד העיינים חיפשו לי פרצה קטנה,

קיר חשוף שעליו אוכל להשען ולהתוודות,

להשען והתפלל, להשען ולדבר.

מצאתי.

מתחילה להתפלל,

מתחילה לקרוא..

וכל מילה מרחיקה אותי ממנו יותר

נזכרת בפקפוק שהיה לי לגביו

נזכרת בהתרחקות שקרתה לי

נזכרת במחשבות שלי עליו

קוראת..מתפללת..

ונזכרת.

קוראת

ומצטערת.

אבל לא מרגישה שמספיק,לא מרגישה שזה בא ממני,

לא מרגישה שזו אני.

הנחתי את הסידור לידי.

והתחלתי לדבר עם בוראעולם,עם אבאשלי

במילים שלי,בקצב שלי,

בסליחות שלי.

לא היה לי ספק שהוא יבין.

התוודתי בפניו,ביקשתי סליחה מפניו,

דיברתי איתו,שיתפתי אותו.

והדמעות עולות,והבכי כמעט מתפרץ

אבל לא

לא יפה לבכות לפני אבא,לא רוצה.

הרגשתי אותו,שהוא מקשיב

כאב לי

הצטערתי כ"כ על הכל.

ולא הצלחתי

הדמעות פרצו את החומה שניסיתי לבנות,

זלגו,נפלו,ירדו

כאבו את הכאב שכאבתי

את הצער שהרגשתי.

ואז זה לא הפסיק..

כל התוודות שהיתה לי הביאה מצבור חדש

כל סליחה שביקשתי פרצו עוד חלק מהחומה.

כאילו הן היו שם..רק מחכות להשתחרר..

הצטערתי. בכיתי,

ביקשתי סליחה,

ביקשתי עזרה

ואיך לא,

הודתי לו על הכל.

על המשפחה,הבריאות,

החברים החדשים-ישנים

התקופה האחרונה

ועל האהבהשלי.

תודה.

עד שהרגשתי שמספיק. הכאב התחיל לחלוף,

הלב הרגיש נקי.

אבא שמע אותי,הקשיב

אני יכולה ללכת.

ככל שהתרחקתי שוב התחלתי לחוש

 את הקור של ירושלים.

את האוויר הנקי.

5 בבוקר,

הכותל עדיין מלא באנשים,בצדיקים שמתפללים.

התיישבתי ברחבה,

חיכיתי לכולם..

התבוננתי בכותל

התבוננתי באנשים מסביב.

 והיה לי

טוב

היתה לי שיחה עם הקב"ה,

היתה לי שיחה עם אבא.

- מכה אפורה-

שמתכננת פוסט סליחות מפורט בימים הקרובים.

הנה מתחילה לה עוד שנה..

שנה חדשה,

שנה שבה הכל פתוח,

ועדיין לא ידוע לאן נושבת הרוח.

זו יכולה להיות שנה של הצלחה

וזו יכולה להיות שנה של כשלון

זו יכולה להיות שנה של אהבה וחברות

וזו יכולה להיות שנה של בדידות.

מי יתן שהשנה תהיה מלאה בכל דבר חיובי וטוב,

שהיום הכי טוב שעבר עלינו בשנה שעברה

יהיה רק היום הכי עצוב שיעבור עלינו השנה.

שנדע להפיק מהכל את המירב

שנזכה להנות רק מהדברים הטובים בחיים

שיעברו עלינו ימים יפים.

שתהיה

שנה טובה, שמחה ומאושרת,

שתהיה טובה מקודמתה ומיוחדת.

שכל דבר יבוא בקלות

כל חלום, משאלה ותקווה

תתמלא במהירות.

שבשנה זו נגשים את רוב המשאלות והיעדים

 שלהם אנחנו מייחלים.

שנצמח בתחומים השונים לכל הכיוונים

ונהיה שמחים, מאושרים ומרוצים.

שנלך תמיד בדרכים מוארות,

ותהיה עלינו שמירה ועוד מיני הגנות.

 ואם לרגע תבוא חשכה לחיינו,

 שנדע שזוהי הזדמנות עבורנו להשתמש בכוח האמונה והתקווה

 ולקבל את השיעורבמלוא האהבה.

מי יתן והרמוניה תעטוף את חיינו,

 וננצל את כל טוב העולם - הוא הרי שם למעננו.

כל מה שקיים נוצר עבורנו,

 ושלא נשכח עם ניצול המשאבים שבחיינו בתבונה,

 לשמור על הקיים כבר

בחיבה ואהבה.

ששנה זו תעבור בהנאה וללא שום כאב

שנהנה ממתנת החיים- שהם נס מופלא

  ושלא נשכח להביט תמיד על השמש,  

עם חיוך רחב ואהבה.

תוכניות לשנה החדשה:

- רישיון.

- לעלות על מדים.

- פסיכומטרי.

- לחזור לכתוב בבלוג ובכלל.

- חברים חדשים.

- לשמר חברים ישנים.

- להתחיל לנגן.

- לעשות חיים.

- לחגוג 18.

- לטפח את האהבהראשונהשלי.

- לגלות כיוונים חדשים.

- להתבגר.

שנה מתוקה וחג שמח.

-מכה אפורה-