והנה החורף חוזר למחוזותינו.

הטיפות מטפטפות על כל העיר,

והכל הופך לאט לאט ליותר טוב מהרגיל..

אנשים שוב מתלבשים באלפי שכבות וצבעים

ילדים שוב מקפצים עם מטריות ומגפונים קטנים

ואני שוב-

עומדת,מחייכת

שמחה ומאושרת.

המזג אוויר הזה פשוט מדהים.

העיר מקסימה, סגרירית ואפורה

ההרגשה היא נקיה.

האוויר כ"כ טהור וחדש

וההרגשה-

נטולת כל חשש.

מרגיש לי שהכל יותר פשוט בחורף,

יותר כן,יותר אמיתי

בחורף אני מרגישה יותר אני.

יש בי תחושה שהכל אפשרי

ורק מידי פעם מציקה המחשבה

שכל זה נמצא פה רק באופן זמני.

אבל כמו שכולם יודעים ומלמדים

צריך 'לחיות את הרגע'

והרגע הזה-

 מלא בנפלאות

מלא בגשמים,רעמים וטיפות.

את הרגע הזה

צריך לנצל עד תום

כי כולנו יודעים שכאן;

כל גשם ראשון

יכול להיות גם האחרון.

ומשום כך,

אנוכי תצא עכשיו בגשם

טיפה להסתובב

ובדרך תעלים מעצמה

כל טיפה של כאב.

-מכה אפורה-

כשאת צריכה 'לבחור' בין חברהשלך לבין הבחורשלך

זה מסריח.

כשהיא גורמת לך להרגיש שזו הברירה היחידה שנשארה לך

זה מסריח.

כשאת גורמת לו לדאוג כי משהו לא בסדר-בגללה

זה מסריח.

כשהיא הופכת את עצמה לנטל בעינייך

זה מסריח.

כשאת מרגישה לפעמים לא בסדר כשאת יוצאת איתו ולא איתה (למרות שזה מה שאת רוצה!)

זה מסריח.

כשאתם מדברים ביציאות -שלכם- עליה

זה מסריח.

כשהיא דורשת ממך לחזור להיות כמו פעם. למרות שאת לא יכולה

זה מסריח.

כשהיא שופטת אותך

זה מסריח.

כשאת צריכה לתת לה דין וחשבון על כל יציאה שלך

זה מסריח.

כשהיא רואה שקשה לך לנהל את הזמןשלך ובכ"ז דורשת ממך יותר מידי

זה מסריח.

כשאת פוחדת להתקשר אליה או לענות לשיחה ממנה כי בטח היא תתחיל שוב עם ה'פרצופים' בטלפון

זה מסריח.

כשאת לא יכולה לשתף אותה בכמה טוב לך איתו כי זה בטח יגרום לה לקנא -עוד

זה מסריח.

אז נכון,

אם היא לא היתה מכירה לי אותו

הכל היה עכשיו אחרת.

אם היא לא היתה שם כדי להקשיב לי כשדיברתי עליו

הכל היה עכשיו אחרת.

אם היא לא היתה מעודדת אותי כשהתעצבתי מידי פעם בגללו

הכל היה עכשיו אחרת.

אם היא לא היתה מפגישה בינינו

הכל היה עכשיו אחרת.

אם היא לא היתה כ"כ חשובה לי

הכל היה עכשיו אחרת.

אבל,

למה היא לא מבינה אותי?

למה היא אפילו לא מנסה להבין?

למה היא לא שמחה בשבילי-איתי?

אני חדשה בזה.

אני לא רואה,

לא מבינה,

לא יודעת.

למה היא דורשת שאני אחזור להיות כמו פעם

כשברור שהמצב כרגע הוא ממש לא כמו פעם?

למה היא לא יכולה לקבל את זה שטוב לי?

למה היא מצפה שאני אבלה איתה את כל הזמן המועט שיש לי?

הרי עכשיו יש לי גם אותו.

וכן,

טוב לי איתו

אני רוצה להיות איתו

כיף לי איתו

אני מתגעגעת אליו

וכמה שזה נורא מצידי לומר

אני מעדיפה רוב הזמן להיות איתו.

כי,

הוא לא יבקש דין וחשבון על מה שאני עושה

הוא לא יתלונן בפני כל הזמן

על דברים טיפשיים וחסרי ערך לחלוטין

הוא יקשיב למה שאני אומרת כי אכפת לו

ולא כי הוא חייב

הוא ייעץ לי מה לעשות כי הוא רוצה

ולא כי זה נטל בשבילו

הוא

יחבק וינשק

יהיה לי נעים איתו

הוא יעודד אותי

והכי חשוב-

הוא יבין

ולא ידרוש יותר ממה שאני יכולה כרגע.

Take me as I am "

Or not at all

 I ain't ever gonna change myself for no one

 No compromise

Cause it's my life`

 ".It's all or nothing 

(All Or Nothing - HighSchoolMusical)

את עדיין חשובה לי גם

תביני אותי

בבקשה.

-מכה אפורה-