אני מפחדת..

מפחדת לתת לו יותר מידי

ולהישאר בלי כלום

מפחדת שעכשיו טוב

ובקרוב מישהו יחליט פתאום לקום

מפחדת שהחלום הזה יתנפץ

ואשאר לבדי

מפחדת להיות איתו

ומפחדת להיות לבד עם עצמי

טוב לי יותר מידי,חוששת

חושבת יותר מידי,פוחדת

מפחדת לאהוב מידי

להקשר מידי

מפחדת שהוא לא.

מפחדת שאהיה רק עוד אחת בשבילו

או שאולי אני בעצם

מפחדת מהפחד עצמו?

כתבתי את הקטע הנ"ל לפני חודש בערך

בלי שום סימן למשהו שעתיד לקרות..

רק אני מול הפחדים שלי.

אתמול,אחרי השיחה שלנו והאי-הבנה (שכנראה) נבעה ממנה

השיר הזה קיבל פתאום משמעות אמיתית ואחרת לגמרי עבורי,

הוא תיאר במדוייק את מה שהרגשתי אחרי שניתקתי את השיחה איתו.

ממש במקרה מצאתי את השיר בתיק וקראתי אותו

שוב ושוב ושוב

לא האמנתי..

חשבתי לעצמי: הנה,זה קרה.

באותם רגעים,

השיר הזה קם לתחייה עבורי.

ואיתו כל הפחדים שניסיתי (ודי הצלחתי) לטמון.

לא הבנתי מה אני אמורה להבין מהשיחה הזו

לא הבנתי מה אני אמורה לעשות בעקבותיה

פשוט לא הבנתי כלום.

פחדתי כ"כ

בסופו של דבר, זאת היתה רק אי-הבנה

והשיר הזה יחזור אל המתים בימים הקרובים

רק חבל שמהפחדים שחזרו אליי

יקח לי הרבה יותר זמן להיפטר.

-מכה אפורה-

אני מרוצה מהתפקיד שלי בסדיר כרגע

אני לומדת,מתעניינת ומגלה דברים חדשים

נהדר:)

אגב, בימים האחרונים הספקתי להתאפס על עצמי סופית 

מה שאומר שאני אחזור לעדכן לעיתים תכופות יותר

ייאי

אז שיהיה לכולנו שבוע מעולה

ויום אהבה מיוחד.

"במקום שאין בו קיץ
טבע היום
המרחק הפך עמוק
כשהוא בינתיים, מתבלבל

במקום הריק בינתיים
בונה קירות
מחפשת לעצמי הגנה

אתה בין הסדינים
חושב עלי שאהיה בסדר
וזה כל כך מוזר
שהחולשה נשארת שוב לבד

כמו משוגעת שורטת קירות
מתפנקת, משתוקקת,

יפה בשבילך,משוגעת

אני, חוצה את הגבולות
נוטפת געגוע,

נסגרת בשתיקות "

(כמו משוגעת- דנה לפידות)

-מכה אפורה-