אני יושבת על המחשב וחושבת על כל כך הרבה דברים שכרגע עוברים לי בראש.
על הפעם הראשונה שדיברתי איתו , ועד לפעם האחרונה.
אני כל כך דואגת לו ולחיים שלו , אני בחיים לא אאכזב אותו , אני לא אכפה את עצמי עליו
אני לא מהבנות האלו שאוהבות מישהו ולא נותנות לו אוויר לנשימה , בסך הכל אחרי זה הן יגלו
שאהובן נחנק.. ויפגעו מזה עוד יותר . );
אני אוהבת אותו כל כך ,..
אני אוהבת את הדרך שבה הוא הולך עם הגב מעט מכופף .
ואיך שהוא מחייך עם הפנים הנפלאות שלו ..
ואת הדרך בה הוא צוחק .
ומדבר.
ואוכל
ושר.
אני אוהבת בו פשוט הכל .
מבחינתי הוא הדבר הכי קרוב להגדרת המילה - שלמות .!
אבל איתו . , אני בחיים לא אזכה לקשר אמיתי. הוא לא יודע מי אני הוא בקושי מנסה לגלות
הוא יודע את שמי זה ברור מאליו . אני דיברתי איתו כמה פעמים . אבל מעולם לא אחד על אחד . או פנים אל פנים
יש משהו מביך בכל העניין הזה של "לאהוב"
הוא אוהב אותי . ?
הוא לא אוהב אותי..[ ? ]
כל הספקות האלו והשאלות מסבכות אותך עוד יותר עד שאתה כבר
מחכה ליום שבו תצא ממערבולת הרגשות הזו.
אנחנו הבנות תמיד מתביישות לעשות את הצעד הראשון ., אנחנו יכולות לחיות עם בנאדם באותו ביה"ס
במשך חמש שנים ולא לדעת על קיומו , ובמבט אחד קטן .. ליפול ברשתו .
לאהבה אין חוקים , כמו בפנטזיה הכל יכול לקרות .
אבל .. לא כמו שאנחנו רוצות .
טוב זהו להיום .
מקווה שנהניתם P:
- אנונימית . -
ותגיבו כי זה חשוב לי . ואז אני גם אכנס לבלוג שלכם , -D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DOWN 2 deep