יפות שלי,ככ התגעגעתי אליכם .
אחרי הרבה שיקולים מצידי החלטתי לחזור כי תכלס כול השיטה הזאת הייתה יעילה רק בשבועים הראשונים.
ירדתי שתי קילו קילו סך הכול וזה ממש ממש קצת, התרחקתי ממכם ולא הייתי שותפה כמעט בכלל בתהליך המאבק שלכם.אני מצטערת ,ככ מצטערת.
אבל האמת היא שהסיבה האמיתית לא הייתה השיטה.אני טיפוס שפוחד להיחשף ובשלב מסויים הרגשתי שנחספתי יותר מידי כלומר, כול השנים האלה חייתי במאבק תמידי בנוגע לכול הקטע של המשקל ועכשיו יש לי אותכם וזה מצויין אבל מפחיד,ככ מפחיד.
כול הקטע הזה גרם לי לחשוב,לתהות שאולי זה כבר לא סתם התעסקות רגילה באוכל כמו קודם,אולי זה כבר לא אותה התעסקות שיטחית בקילוגרמים ושומנים,אולי זה כבר נהייה ממש רציני\מתסכל\אובססיבי\מסוכן\כול התשובות נכונות.
הבנתי שכול המצב רוח שלי תלוי בכמה אני שוקלת היום ואני לא אוהבת את זה,לגמרי לא.
אני פוחדת מהבנאדם הזה שאני רואה במראה,מההפנים השמנות האלה,מהגוף הבהמתי הזה.אני שונאת את הלחיים האלה ואת הרגליים האלה ואת הצלוליטוס ואת.. ואת.. ואת ..אני שונאת את עצמי.
אני נכנסתי ככ עמוק לחרא הזה.עכשיו זה כבר לא נראה לי כמו קודם , זה כבר לא משחק.
אני חייבת לרזות,חייבת,פשוט חייבת.
חייבת.חייבת.חייבת.
זהו,זה הממחר האחרון שלי,אני מבטיחה.
מדהימות שלי?! אני ככ מצטערת שלא הייתי שם בשבילכם כול הזמן הזה.אני מרגישה שאכזבתי אותכם ואולי .. אולי .. אכזבתי גם את עצמי.
חזרתי,והפעם זה לתמיד.
333333333333333333> אנחנו בסיפור הזה יחד.
אני ככ אוהבת אותכם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מתחילה מחדש ומצפה לטוב