כנפיים שבורות

לא מאמינה שאני שוב כותבת פה, שוב כותבת לך או לכל אדם אחר, אבל זה המצב. למדתי על עצמי שאני לא מסוגלת להשאיר דברים פתוחים, לא יכולה להשאיר רגשות בפנים ופשוט חייבת להגיד הכל. יכול להיות שזה יפגע בך, יכול להיות שזה יכאיב לי לדעת שנפגעת אבל הדברים חייבים להיאמר בדרך זו או אחרת.

מה שבאמת התכוונתי לומר נכתב ברגעים אלה בזכות שיר(כמו כל פעם שאני כותבת פה..) ,שמעתי אותו וישר חשבתי עליך. רציתי להגיד הרבה דברים אבל כנראה שאתה לא מוכן לשמוע. מסתגר ונעלם כרגיל. אולי זו הדרך היחידה שאני יכולה לומר את הדברים כפי שהם, בלי שהרגשות שלי אליך עומדים בדרך. אולי אחרי שתקרא את מה שכתוב כבר לא תחשוב שאני מלאך, אבל זה בסדר, לצערי אתה כבר לא כזה גם עבורי.

אל תחפש סדר בדברים, לא סדר כרונולוגי ולא הגיוני, מחשבות שעוברות ונכתבות, מוותרת על הקשרים או כל דבר אחר שיגרום לדבר הזה להיראות כמו מכתב, כי הוא לא, הוא פריקת רגשות שאני רוצה שתראה.

somehow the darkness wakes me up
I've felt this emptiness before
But all the times that I've been broken
I still run right back for more

ההתחלה, אני מאוכזבת ממך! בפעם האלף! כמה אדם אחד יכול להבטיח ולא לקיים? כמה אדם אחד מסוגל לומר דבר אחד ולעשות אחר? כמה אדם אחד, שבמקרה היה המלאך שלי, מסוגל לשבור לי את הלב? מסתבר שיותר מדי.. נכון, אני לא לומדת מטעויות, במיוחד שזה קשור לרגשות שלי כלפייך ואליך, משהו אחר שגרם לי כל פעם מחדש לשכוח כל מה שהיה ברגע שהייתי שומעת את הקול שלך.

כשיצאתי טרקתי את הדלת בלי כוונה
כעסתי כי כלום לא בסדר, אפילו אתה
איך לא ראית שאולי עובר עליי יותר מידי
איך לא הבנת שוודאי
גם אני נשברת זה גדול עליי...

אותו היום שהחלטת שאתה שוב מתנתק ובורח, שאתה נעלב ולא סולח, באותו היום בדיוק התמוטט לי העולם. לא משנה עכשיו מה קרה, לא משנה עכשיו כמה בכיתי וכמה רציתי פשוט להירדם ולא להתעורר, ולא משנה כמה נשברתי, משנה שלא היית שם עבורי. לא הגעת לאסוף את השברים, לא הושטת אלי יד גם כשביקשתי. הפנית לי את הגב ולא היית מוכן להקשיב. כמה ילדותי מצידך.

ואני פותחת את הסיפור פה, כי אתה לא מוכן לדבר איתי גם כשרציתי להסביר. דיברנו, הייתי קרה אליך אבל לפחות עניתי(אני אומרת לפחות כי באותו יום לא דיברתי עם אף אחד ולא עניתי לשום טלפון..). ניתקנו את השיחה של ה5 שניות האלה. 10 דק' אחרי כבר התקשרתי אליך. הרגשתי שלא הייתי בסדר איתך, שאולי הוצאתי עליך משהו שלא מגיע לך, התקשרתי בשביל להסביר ובשביל לבקש סליחה. אבל אתה בחרת לברוח, להיפגע, להיעלב, לא לשמוע הסברים, לא לנסות להבין, לא ניסית אפילו לראות את הצד שלי. אתה טוען שהשפלתי אותך? אני? על ידי זה שהייתי קרה? ההשפלה הגיע ממך, בזה שסיננת אותי, בזה שהתכתבת איתי בסמסים בצורה הכי גועלית שדיברו אלי אי פעם,גם כשניסיתי לספר לך מה קרה בכתב, שניסיתי להסביר למה הייתי ככה ענית לי כאילו אני זבל שלך, בצורה כל כך עוינת, ההרגשה של הקרירות והשנאה שהבנתי ממך פשוט שברה אותי עוד יותר. מה קרה לך?? איפה כל הדאגה שלך כלפי? איפה כל אותן פעמים שהבטחת שתגן עלי? שתהיה לצידי? איפה המלאך המגן שהיה לי? הבטחת שתשמור עלי אבל לא רק שלא היית שם עבורי ברגע שהכי הייתי צריכה אלא שהוספת על הכאב, הוספת על הדמעות והוספת בעיקר על האכזבה. המילה הזאת, אכזבה, נראית כל כך סתמית כי היא לא מתארת אפילו טיפה מההרגשה שלי כרגע. אני לא מכירה אותך יותר.  האגו שלך, הכבוד שאתה כל כך מנסה להגן עליו כנראה הרבה הרבה יותר חשוב ממני. כל כך הרבה פעמים ויתרתי על האגו שלי בשבילך, כן, היית הרבה יותר חשוב לי כנראה, כנראה אהבתי אותך יותר משאהבתי את עצמי.

 תנסה לחשוב על כל אותן הפעמים שאתה פגעת בי, אכזבת אותי, נעלמת לי, שברת לי את הלב ובכל זאת סלחתי לך. בכל פעם מחדש חזרנו לדבר למרות שמוטטת אותי. על דבר כזה לא היית מוכן לסלוח, לא היית מוכן אפילו להקשיב. אחרי שבוע שלחתי לך סמס שאני מצטערת, אבל אתה יודע מה? אני יודעת שביקשתי ממך סליחה, אבל זה לא מה שהתכוונתי לומר. רציתי לומר שאתה כבר לא המלאך שלי, שאני לעולם לא אשכח את היחס שלך אלי באותו יום, שאני מאותו היום לא מסוגלת לשמוע את השם שלך נזרק באוויר בלי להרגיש צביטה מכאיבה בלב. רציתי לומר שהאכזבה הגדולה ביותר מגיעה מהאנשים שאתה הכי מצפה מהם ליחס שונה, רציתי להגיד לך שבאותו היום חיפשתי ממך תמיכה ורק אוזן קשבת אבל הסכין נכנסה במקום זה עמוק עמוק בלב, רציתי לדבר איתך על משהו שרק אתה יודע ורק לך אני יכולה לספר אבל לא היית מוכן להקשיב אפילו לסליחה שלי. אני אנושית, אני טועה, אני גם לפעמים פוגעת בלי כוונה. ואתה צודק שהייתי קרה אליך, נכון, אני טעיתי, אבל תחשוב על כל אותן הטעויות שאתה עשית.

...I've been holding on while you've been letting go

 כנראה שהמשכתי לסלוח כי הרגשתי שאי שם זה עוד יכול לעבוד, שאם אני באמת ארצה אולי אני אוכל להסביר לך כמה אתה חשוב לי, החזקתי מעמד, לא ויתרתי על הקשר גם כשרציתי שתצא לי מהחיים. אבל אתה בגלל שיחה אחת של 5 שניות זרקת הכל, שכחת את כל מה שאולי הרגשת כלפי, ויתרת על כל הדאגה כלפי והתייחסת אלי כמו אל אוייבת, אמרת דברים על מנת לפגוע.

הייתי צריכה אותך מלאך! רציתי לדבר איתך, רק רציתי לשמוע את הקול שלך, רק רציתי לספר לך, רציתי לבכות לך ושתרגיע אותי, תגיד לי שהכל יהיה בסדר ושאתה פה איתי. רציתי שתקיים את ההבטחות כלפי, מילה אחת טובה, רק מילה אחת הייתה משנה לי את כל היום הנוראי הזה. אתה בחרת את הדרך ההפוכה, השארת אותי מאחור דווקא בשנייה שהכי הייתי זקוקה לך, שמרת על הגאווה שלך אבל איבדת אותי.

Daughtry - What I Meant To Say