אני יושבת עכשיו באחד החדרים בבית הוריו של בעלי , סגורה ומסוגרת.......
חמותי יושבת בסלון, שערה אסוף בסיכות וברשת והיא בוהה בטלוויזיה. אני יודעת שברגע שאצא היא תקפוץ על המציאה ותתחיל לדבר.
וכשהיא מדברת...
אני מודה - אני אדם חביב ונעים ויכולת ההקשבה שלי היא די מטורפת. לא לחינם אני לומדת פסיכולוגיה . שלפחות יצא לי מזה משהו.
בכל פעם שחמותי מתחילה לדבר, אני פשוט נמעכת על הספה להקשבה רציפה של שעות. ולא שיש לה מה להגיד- היא פשוט חוזרת על אותם סיפורים מאות פעמים.
את רב המשפטים שלה אני יכולה להשלים לבדי .
וזה כל כך משעמם!
אז ליתר ביטחון אני יושבת מסוגרת בחדר . אז נכון שיש לי מה לעשות - אני אמורה לשבת עכשיו ולקרוא עשרות מאמרים לתיזה .
שזה עיסוק משעמם הרבה יותר ממה שזה נשמע.
ועכשיו אני בדילמה- מה יותר משעמם- החותנת שלי או מאמרים על טיפול בטראומה?
אני מתמלאת רחמים על עצמי ...הרחמים האלה הם שמדיחים אותי שוב ושוב להפסיק לקרוא ולשייט לי באינטרנט לכל אתר אפשרי.
עכשיו קראתי את כל הדברים החשובים חשובים שעליי לעשות עכשיו , לפני הכניסה להריון-
בדיקות חניכיים למניעת דלקות, חיסון נגד שפעת למניעת מחלות נפש אצל העובר ועוד הפחדות למיניהם, לקיחת חומצה פולית למשך העשור הקרוב..
בקיצור - קצת מלחיץ. ..