האחיות אולסון -> פרק 1 !
אז הנה התחלנו את הפרק הראשון.
תהנו.
אוהבת המון המון , שלי .
********************************************
פרק 1
דלין,דלין,דלין,דלין השעון העיר אותי משנתי ומסמן לי לקום.
קמתי התמתחתי קצת היתארגנתי ויצאתי מהבית.
בדרך כמו תמיד היצתרפה אלי מאיה החברה הכי טובה שלי אפילו יש לנו
שם דומה לי קוראים גאיה ולה מאיה .. כולם מתבלבלים לי הם קוראים
מאיה ולה גאיה זה די קשה להבדיל בנינו אפילו יש לנו אותו שיער:
לה יש שיער מתולתל בצבע בלונד וגם לי יש שיער מתולתל בצבע בלונד.
אני לא מבינה איך, לפעמים אנחנו משחקות כל הזמן שאנחנו אחיות
ואנחנו מחליפות שמות היא קוראת לי מאיה ואני קוראת לה גאיה.
אמרתי למאיה: "היי"
והיא אמרה לי: "מה קורה גאיה?"
אמרתי: "בסדר,קצת עייפה."
מאיה: "יש חדש?"
אני: "לא"
והמשכנו ללכת עד שהגענו לשער בית הספר.
בית הספר היה גדול במיוחד הוא היה בית הספר הכי גדול שיש בעיר.
וקוראים לו "בית הספר אביבים" אני לא כל-כך אוהבת את בית הספר,
כי יש שם הרבה חנונים וסנובים ואני שונאת כאלהה!
בגלל השתיקה הארוקה שלי היא אמרה לי:
"גאיהה,על מה את מסתכלת? למה את שותקת? מה יש קרה משו?"
ואני אמרתי לה:"לא לא קרה כלום מה זה כל השאלות האלה?"
מאיה: " סתם לא הבנתי למה את שותקת."
אני:"או.קיי."
מאיה:"מה את אומרת שוב אבנר החנון הזה התנפל עלינו ויגיד לנו שהוא
אוהב אותנו?"
אני:"לא לא נראה לי, בפעם האחרונה שהוא עשה את זה הוא בכה עד
שכאב לא הראש! אני לא חושבת ששוב הוא יעשה את זה."
מאיה:"כן גם אני חושבת."
והמשכנו ללכת.
וכן טעינו שוב אבנר התנפל עלינו אבל הפעם הוא קנה לנו מתנות.
אנבר:"הי גאיה."
אני:"מה אתה רוצה שוב אתה לא מבין שנמעס לנו ממך?אנחנו לא רוצות כלום אנחנו רק רוצות שתעזור אותנו במנוחה!
אנבר:"גאיה מה יש לך הבוקר?"
מאיה התפרצה לשיחה ואמרה:
"אבנר,אולי אתה תגיד לנו מה יש לך?"
אבנר:"לי?לי אין כלום מה לכם יש?"
התעלמנו ממנו הנחנו את התיק על הכיסא ויצאנו עד הצלצול.
האמת,באנו די מאוחר אז איך שירדנו להפסקה הצלצול הופיעה.
מאיה אמרה לי:"אוף רק ירדנו."
אני:"נכון."
ולשמחתנו שמענו שיש שביתה בכל בתי הספר הלאומיים.
כל הילדים לקחו את התיקים ועפו הביתה.
רכק אני לקחתי את התיק וישבתי על הספסל הכי קרוב לבית הספר.
מאיה פנתה אלי בדאגה ושאלה:
"גאיה מה יש? מה את עושה פה?"
אני:"סתם כואב לי הראש."
מאיה:"אה לא ידעתי,בואי נלך הביתה שתוכלי לשכב במיטה.
אני:"או.קיי."
הלכנו לבית שלי ובדרך עצר לידינו איזה נער חביב בין 13 גדול ממנו בשנה.
הוא ביקש את מס' הטלפון של מאיה.
מאיה נתנה לו למרות שניסיתי להגיד לה שאם היא לא מכירה אותו שלא תיתן
לו. אבל לא הקשיבה לי.
שהגענו לבית שלי נשכבתי על המיטה בחדרי ומאיה באה אלי בריצה עם
עיתון הידיעות והראתה לי שכתוב שם עם התמונה של הילד שפגשנו כך:
"תזהרו בנות,נערות נחמדות."
הנער הזה הוא...
*********************************************
יצא ארוך מידי לא נורא :)
אתם במתח?
אנסה לכתוב מתישהו את הפרק השני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
החיים והסיפורים של שליי .