וואי, נמאס לי שאני צריכה כל הזמן להתנצל על דברים שלא עשיתי, או שלפחות אני לא חושבת שהם בעיתיים, נמאס לי מכל המשחקים האלה. נמאס לי לריב איתם. לא אוהבת את הקטע של המכתבים והסליחות, זה דביקי מידי ועושה לי בחילה. אפילו שאני יודעת שזה מהלב. אבל די. הלוואי שהייתי יכולה לחסוך את כל זה. להיות בסדר איתם מההתחלה. עד מתי?><
אה, שכחתי, עד החתונה. -.-"
ישלי יום הולדת 17 או היום או מחר. אף פעם לא הייתי בטוחה אם זה כ"ג או כ"ד, מצדי לחגוג שני ימים. אבל גולדי אומרת שכ"ד, אז שיהיה כ"ד. השתדלתי להתפלל היום את כל התפילה + הכנות לתפילה, והייתי לארג'ית- שמתי 5 ₪ בצדקה (כבוד!). ובכלל, השתדלתי להיות בן אדם טוב יותר. אבל לא כ"כ הלך. במתכונת בחשבונאות המורה פרוינדליך האנטיקה מלמלה כל שניה "מי לקראת סיום, מי לקראת סיום?" ואז צעקתי לה "המורה, דיי, זה מלחיץ וחופר!" והיה נראה שהיא נפגעה. וכשהגעתי הביתה אמא שלי הראתה לי בגאווה איך היא סידרה לי יפה את החדר, ועשתה לי את הספריה והשולחן לפסח. ואז אמרתי לה "תודה, אבל הייתי מעדיפה שלא תעשי את זה, לא אוהבת שנוגעים לי בדברים" וגם היא נפגעה לעזאזל.
שיהיו בריאים כולם. *נאנחת*
השבועיים האחרונים היו דיי מוזרים. קרו דברים מוזרים. וואי, זה פשוט סרט מה שהולך, והוא עוד לא בדיוק נגמר. אולי בסוף אני אכתוב על זה ספר. חה. חבל שאסור לי לפרט את זה כאן.
טוב, אסיים. אוהבת את כל עמ"י, ובתור אחת ש(אולי) יש לה יומהולדת היום, מברכת אתכם בהרבה הצלחה, אושר, פרנסה, בריאות הגוף והנפש, זיווג הגון, זרע חייא וקיימא, שתימצאו את הדרך האמיתית, שכל מעשיכם יהיו לשם שמים.
ומי ייתן, ועוד היום נזכה לחזות בביאת משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלמה. אמן.
עד כאן. בבא רבקה.
נ.ב. פתחתי חצר.
קבלת קהל: בימים א'-ה' בין השעות 15:00-20:00
ביום ו' בין השעות 12:00-16:00
בואו בהמוניכם ובכספיכם עימכם בכיסכם, בעצם, העיקר תבואו, באימכם P: