So Far Away בלוג. |
| 3/2008
אז חזרתי לבלוג :O אני לא הולך לספר מה עשיתי בזמן שלא הייתי בבלוג אבל אספר כמה דברים שקראו בזמן האחרון...
אז ככה לפני שבוע בדיוק ניפרדתי ממנה היה לי מאוד קשה לעשות את זה כי היה לנו חודשיים מדהימים ביחד והכל היה טוב ויפה, אבל כמו שאומרים גם כשהכול טוב ויפה מגיע הקץ. בחרתי להיפרד ממנה כי המרחק ממני וממנה הוא די רחוק ודי קשה וזה משפיע.. ובעיקר בחרתי בזה כי אני לא רוצה כרגע ולא מוכן לקשר רציני כי זה מין תקופה כזאת שלא מתאים לי חברה ושהכל יהיה רציני בגלל שיש לי הרבה דברים על הראש,ואין לי כמעט זמן לכלום אפילו לראות את החברים שלי לפעמים אין לי זמן שזה מגיע לשבועות ארוכים.. אז פשוט החלטתי שכרגע זה לא הזמן לקשר ופשוט ניפרדנו למרות שהיא ממש ניסתה לשכנע אותי שזה לא נכון ושהכל יכול להיות שונא אבל זה לא היא זה אני ואי אפשר לשנות את דעתי :\
אוף החודש הזה היה כל כך עמוס, ומלחיץ נידמה לי החודש הכי מלחיץ ללא מנוחה שהיה לי השנה אין זמן כמעט לכלום.. לא ראיתי הרבה חברים כבר מספר שבועות די מבאס ובטח הם התגעגעו אליי ויש מצב אולי קצת נפגעו טוב כי אני יכול להבין אותם פיתאום נעלמתי להם ככה וזה.. אבל מצד שני בחודש הזה גיליתי על עצמי כמה דברים כי יכלתי להיות הרבה פעמים עם עצמי כל כל מה שעשיתי החודש זה היה קשור הרוב אך ורק אליי. היתמודדתי עם כל מיני קשיים בעיקר נלחמתי על עצמי אולי לא תבינו אבל לא משנה בכל זאת.. בלימודים יצא לי תעודה כזאת סבבה רק שבשני מקצועות נפלתי שזה מתמטיקה וצרפתית :| צרפתית ביכלל לא למדתי 3 השנים האלה מכיתה ז' כי לא רוצה את זה. מספיק לי שאני לומד אנגלית.. ופשוט שתי שפות לא הולכים תמיד ביחד וזה מעצבן שזה מה שיכול לדפוק לי הרוב את התעודה לא יודע איך אני הולך לשפר את זה מנכשל לעובר :O ומתמטיקה לא הלך לי כל כך טוב כי פיספסתי הרבה חומר מסיבות אישיות ורפואיות ועכשיו אני די נלחם ומתאמץ כדי לשפר את זה.. היו לי כל כך הרבה מבחנים בשבועים האלה כל כך מלא לחץ פשוט עוד שנייה אם לא הייתי משכנע תצמי לא לוותר הייתי פשוט נופל כי כבר לא יכלתי מלא לחץ! ואני כל כך רוצה שהשנה יצא לי בסוף ממוצע במקצועות היסוד גבוה וממצוע 75 ומעלה למרות שבתעודה קיבלתי 86 אבל עדיין אני מרגיש שלא השקעתי מספיק ועכשיו אני מוציא את כל הכוח כדי שבמחצית הזאת לעשות את המיטב. כי אני רוצה להיתקבל למגמה טובה מסיבה פשוט, זה הרי העתיד שלי לעבודה טובה לא רוצה להיתקע אחרי הצבא בעבודה חרא שמקבלים בה מינימום לכן אני צריך להצליח ומקווה שיהיה הכל בסדר ובהצלחה לי XD
בקשר לרגשות שלי אז אממ.. אני כבר לא יודע מה אני מרגיש ,לפעמים אני מאוד קר לאחרים לפעמים נחמד ואופטימי לא יודע למה זה כזה זה נופל ככה על אחרים וביכלל רוב הסביבה שאני נמצא בה אף אחד לא מבין מה אני עובר טוב זה די ברור במלאה אני מנסה כמה שלא להראות את זה ,למרות שאפשר לראות, אבל אף אחד לא שם לב מה אני באמת עובר,וגם לא המשפחה שלי שהם ביכלל איכזבו אותי בזמן האחרון ,אבל מצד שני גם תמכו פחות או יותר(את המינימום עשו) אבל חברים תאמת איכזבו או שזה לא סוג של אכזבה אלה חוסר הבנה בנוגע אליי ויכול להיות שהם ביכלל לא אשמים אלה זה אני ולא הם והם לא חייבים לי כלום. אבל כמו שאמרתי תמיד ותמיד נשארתי עם העמדה הזאת כל השנים האלה שהתחלתי להבין יותר ויותר תחיים שזה כבר מגיל מוקדם מאוד אז הבנתי שמי שיכול להבין אותי הכי הרבה ולעזור לי זה אני עצמי,כל השאר האנשים הם פחות או יותר תומכים לזמן מה אבל אז הולכים ותמיד זה ככה. ולהגיד לעצמי שעל מי שסמכתי וסיפרתי לו דברים עליי זה היה נכון לעשות אז אני חושב שלא כל כך במלאה הם לא הבינו אותי כל כך ,אולי אמרו שהם כן אבל הם לא כי רואים תתוצאות עכשיו. כל השיחות שהיתנעלו איתם לפי דעתי היה ביזבוז זמן כי הם לא האנשים הנכונים בשביל שיקשיבו לי ויתנו לי את העצה הנכונה, או יותר נכון הדרך הנכונה שתפתח לי הרבה דלתות אחרות, שפעם אחת אני ילך בדרך של עוד אדם שהישתתף בריגשותי ונתן לי עוד כיוון לחיים.להגיד לכם תאמת היה בנאדם אחד שכן נתן לי וזה החבר הכי טוב שלי הוא די הצליח בזה אבל בזמן האחרון אנחנו היתרחקנו אני מרגיש שאיכזבתי אותו כי לא הקדשתי לו זמן בגלל כל התקופה הזאת ואם, עומרי אתה נכנס לבלוג שלי ותקרא תפוסט הזה את תדע שאני מצטער מקווה שתבין ואני ישפר את זה מבטיח. אז זהו אני הייתי פה לא מבטיח לעדכן קבוע אבל מה שבטוח חזרתי לעדכן :]
| |
|