סיפור ללא כריכה ©

הסיבות לכך שלא עלה פרק כבר יותר משבוע נמצאות למטה בסוף הפרק.

לגבי השיר, אתם יכולים עכשיו להחליש אותו לגמרי ושאני אתן לכם סימן באמצע הפרק {אני אעצור את הפרק עם מפריד כזה ~~~~  אכתוב, "עכשיו תגבירו חזרה"} ואז תצטרכו להגביר חזרה.. 

אם אתם רוצים אתם מוזמנים לשמוע  את השיר ביחד עם כל הפרק, אני פשוט חושבת שזה לא מתאים לכל הפרק..

אם לא רואים את הקליפ: http://www.youtube.com/watch?v=2B69EcBeaDQ

אם אתם לא אוהבים את טוקיו הוטל, אתם פשוט מוזמנים להמשיך לקרוא, בלי להקשיב לשיר  ^-^

אני אשמח אם תתנו לי שיר שיותר מתאים לכל הפרק, בלי להחליש ולהגביר.

~~~~

מהפרק הקודם:

"תגידי לה שאם היא לא באה.. אני מתאבד.." אמר ביל.

"ביל! לא! אתה שיכור! תחזור לחדר שלך! " אמרה ברוק.

ביל לקח כיסא שניצב שם, הרים אותו וניפץ אותו על קיר הזכוכית שהיה בחדר, בין הפתח לקרקע היה מרחק גדול וגבוה מאוד, הרסיסים עפו החוצה אך כמה סרטו את ידו של ביל.

אשלי שמעה את קול הניפוץ ויצאה במהירות מהמקלחת, רואה את ביל עומד ממש כמעט על קצה הפתח שנוצר בקיר הזכוכית.

ביל הרגיש איך כל תכולת בטנו החלה לעלות והוא החל לנטות קדימה לכיוון הפתח עם גופו בכדי להקיא.

פרק 28

אשלי מיהרה אל ביל ותפסה אותו בידו כדי שלא יפול למטה,ביל הקיא החוצה דרך הפתח שנוצר בקיר הזכוכית הגדול ולאחר מכן התעלף.

"איכס.." פלטה ברוק.

אשלי הסתכלה על ביל ששכב כרגע על הרצפה,"מה נעשה עכשיו?" שאלה אשלי, מסתכלת על ביל ברחמים ולאחר מכן מפנה את מבטה אל ברוק.

ברוק התעלמה מדבריה של אשלי, "הוא אוהב אותך, את רואה?" אמרה ברוק וחייכה.

אשלי שתקה מספר שניות במבוכה, אך התאפסה על עצמה, "הוא גם מעולף כרגע פה על הרצפה ברוק! מה נעשה עכשיו? " שאלה אשלי מודאגת.

ברוק חשבה מספר שניות ולאחר מכן הכריזה; "טום!".

היא נגשה אל הפלאפון שלה, מחפשת בין האנשים הרבים ברשימה את טום, "מצאתי!" אמרה.

"הלו?" שאל טום.

"טום?.. זאת ברוק.." אמרה.

"או, היי ברוק," אמר כשחיוך עלה על פניו.

"תשמע, אתה יכול לבוא שניה לחדר שלי ושל אשלי?" שאלה.

"אמ..כן" אמר מבולבל.

"טוב, אז תבוא מהר, ביי" אמרה וניתקה.

לאחר מספר דקות נשמעה דפיקה בדלת,ברוק מיהרה לגשת ולפתוח אותה.

"היי," אמר טום בחיוך כובש.

"היי.." אמרה ברוק באדישות, טום שם לב שהיא לא מתייחסת אליו ודי נפגע.

"מה קר.." החל טום לשאול, אך לפתע ראה את ביל שוכב מעולף על הרצפה וקיר הזכוכית בחדר היה מנופץ.

"ביל היה שיכור והוא.. טוב, אתה כבר רואה,אנחנו צריכות את העזרה שלך..אנחנו לא רוצות שהוא ישאר פשוט לשכב כאן על הרצפה.." אמרה אשלי.

"צריך גם להזמין אמבולנס או משהו כזה.." הוסיפה אשלי, בוהה בביל.

"טוב, אז בואו ניקח אותו לחדר שלי קודם.." אמר טום, דואג לאחיו.

למחרת בבוקר:

ביל פקח את עיניו,הוא התיישב על המיטה, מסתכל סביב הוא שם לב שטום ישן על הספה.

'מה אני עושה פה?' תהה ביל.

"את מוכנה?" שאלה ברוק את אשלי.

"כן," אמרה אשלי, סוגרת את המזוודה שלה.

"טוב, אז בואי נצא," אמרה ברוק.

הן יצאו וסגרו אחריהן את הדלת, הן התקדמו לעבר המעלית ונכנסו אליה, כשדלת המעלית נסגרת אחריהן.

ברוק באה ללחוץ על הכפתור שיוביל אותן לקומת הקרקע, אך אשלי עצרה אותה, "אני רוצה קודם לעשות משהו," אמרה אשלי ולחצה על כפתור של קומה אחרת.

בעוד ביל שקוע במחשבות, נשמעה דפיקה בדלת.

הוא פתח את הדלת, אשלי וברוק עמדו בפתח.

"היי.." אמרה אשלי בחיוך.

"היי," החזיר ביל.

"אמ.. אנחנו בדיוק עוזבות, אנחנו חוזרות לגרמניה, אז.. באנו להגיד שלום ו..לראות אם אתה בסדר, אתה יודע.. אחרי אתמול.." אמרה אשלי במבוכה.

ביל חייך חיוך נבוך, "את האמת, אני לא ממש זוכר מה היה אתמול.." אמר במבוכה.

"אה.. אוקיי.." אמרה אשלי, היא לא ידעה ממש מה להגיד.

"אנחנו חוזרים מחר לגרמניה, הטיסה שלנו תצא מחר בבוקר," אמר בחיוך, אשלי החזירה חיוך.

טום החל לקום, "טוב, אשלי בואי שלא נאחר את הטיסה" אמרה ברוק.

"טוב.." החזירה אשלי בלת ברירה.

"ביי," אמרה אשלי בחיוך ופנתה ללכת.

"ביי," אמר ביל, אשלי הלכה וביל סגר אחריה את הדלת.

ביל הסתובב, רואה את טום יושב על הספה, משפשף את עיניו בעייפות.

"בוקר טוב," אמר ביל בחיוך.

טום הפסיק לשפשף את עיניו, "בוקר טוב גם לך," אמר.

ביל התיישב על המיטה,"טוב, אולי אתה תוכל להסביר לי - מה קרה אתמול בלילה?" שאל ביל.

"אמ.." גמגם טום כשלפתע נשמעה עוד דפיקה בדלת.

ביל ניגש לפתוח את הדלת, "בוקר טוב לך באמת!" אמר דייויד, הוא היה נשמע עצבני, הוא נכנס לחדר כשביל סוגר אחריו את הדלת באי הבנה.

"אתה יכול להסביר לי מה לעזאזל זה?!" אמר דייויד, מחזיק בידו עיתון רכילות כשעל השער מתנוססת לה תמונה  ממבט מלמטה, של ביל עומד בפתח שנוצר בקיר זכוכית.

ביל חטף מדייויד את העיתון, פותח אותו במהירות הוא החל לקרוא, "הסולן בן השמונה עשרה של הלהקה 'טוקיו הוטל ' נמצא אתמול עומד בפתחו של חלון שבור. לאחר מכן הקיא למטה, השאלה שנשאלת היא- האם היה שיכור? או שזה סתם טרנד חדש של מפורסמים?.." ביל לא האמין למה שקרא כרגע.

"עכשיו, אפשר הסבר?!" שאל דייויד את ביל.

"איך אתה רוצה ממני הסבר?! אני בקושי יודע על מה שקרה אתמול!" אמר ביל, השניים הסתכלו לעבר טום, מצפים לתשובה.

זה היה כבר היום למחרת, נשמעה דפיקה בדלת בביתם של ברוק ואשלי.

"רק רגע!" אמרה אשלי ונגשה לפתוח את הדלת.

"מתוקה שלי, מה שלומך?" אמרה אמה של אשלי וחיבקה את אשלי, היא הרפתה מהחיבוק.

"אני בסדר," אמרה אשלי בחיוך.

השתיים נכנסו,"אשלי, אני צריכה לדבר איתך על משהו.." אמרה אמה של אשלי.

הן התיישבו על הספה, "על מה?" שאלה אשלי.

"נכון שאמרתי לך שאנחנו באים לפה לתקופה של שלושה חודשים?" שאלה, אשלי הנהנה בראשה.

"אז.. אבא ואני מצאנו פה עבודה, ולאבא יש פרוייקט מאוד גדול ו.. אנחנו נשארים בגרמניה," אמרה.

"מ..מה?" אשלי הייתה מופתעת.

"הבית הזה מהיום שלך, שלך ושל ברוק , אתן מוזמנות לצבוע פה ולעשות כל מה שתרצו," אמרה בחיוך.

"באמת?.." שאלה אשלי מאושרת, אמה הנהנה בראשה.

"אבל, ההורים של ברוק ו.." אמרה אשלי.

"הכל בסדר, הם מעדיפים שתגור כבר פה, בלונדון יהיה לה קשה להסתדר, במיוחד שהם כל הזמן לא בבית, במילא סיימתן את הלימודים שלכן, אמא של ברוק וכך גם אני, חושבת שאתן כבר גדולות מספיק בשביל להסתדר,

היא תבוא לבקר אותה ו..יהיה בסדר," אמרה, ממשיכה לחייך.

אשלי הייתה מאושרת, "טוב, מתוקה שלי.. אני חייבת ללכת, אז אם תצטרכי משהו אני אהיה זמינה בפלאפון, טוב?" אמרה, אשלי הנהנה בראשה וחיבקה אותה.

אמה של אשלי קמה מהספה לעבר הדלת פתחה אותה ויצאה לאחר שנופפה לאשלי לשלום פעם נוספת.

זה היה כבר ערב, אשלי החליטה להתקשר לביל.

"הלו?" שאל.

"ביל? היי, זאת אשלי.." אמרה.

"או..היי," אמר ביל, הוא היה נשמע מאושר לשמוע את קולה של אשלי.

"הגעתם כבר הביתה?" שאלה.

"אמ.. כן, ממזמן" אמר ביל.

"תשמע, אני צריכה לדבר איתך על משהו.. אני יכולה לבוא אלייך?" שאלה.

"כן, בטח" אמר.

"טוב, אז אני יוצאת עכשיו, ביי" אמרה.

"ביי," אמר ביל והיא ניתקה.

טום היה שקוע במחשבות, הוא לא הבין למה ברוק מתעלמת ממנו כל הזמן.

גם ניקול לא ממש מתייחסת אליו כשאין מצלמות בסביבה.

הוא החליט ללכת אל ברוק, הוא ירד במדרגות כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת.

טום פתח את הדלת.

 "היי," אמרה אשלי לטום,"היי אשלי, אמ.. תגידי, ברוק בבית?" שאל טום.

"כן, היא בבית," השיבה בחיוך.

"יופי, טוב, אז.. ביי" אמר בחיוך, אשלי נכנסה והוא יצא וסגר אחריו את הדלת.

"היי, בואי תכנסי" אמר ביל.

היא התיישבה ליד ביל על הספה, "אז.. על מה רצית לדבר איתי?" שאל.

"תשמע.. רציתי להגיד לך תודה ו..סליחה.." אמרה במבוכה.

"על מה?" שאל ביל.

"תודה ש..עזרת לי עם מאט ו..סליחה שצעקתי עלייך ככה.." אמרה אשלי.

"זה בסדר.." אמר ביל.

"אתה יודע ש..מאט הוא זה שדרס את ג'ני?" שאלה אשלי.

"מה, באמת?" שאל ביל, הוא היה המום, אשלי הנהנה בראשה.

"הוא פשוט לא נורמלי.." אמרה אשלי.

ביל נאנח בעצב, "אה.. ועוד משהו.. אני נשארת בגרמניה!" הכריזה בשמחה.

"באמת?" שאל ביל בהתלהבות.

"כן," אמרה.

"טוב, אז צריך לחגוג את זה!" אמר וצחקק.

ביל העיף מבט לעבר השולחן, הוא לקח את שקית הבוטנים שהייתה שם ופתח אותה, מגיש אותה לאשלי.

"רוצה אחד?" שאל ביל.

"טוב, מאיפה זה הגיע?" צחקקה גם היא.

"מהטיסה," אמר ולקח לעצמו בוטן, לועס אותו הבעת גועל עלתה על פניו.

הוא בלע את הבוטן, "אייכס.." אמר ביל בגועל.

אשלי החלה לצחוק, ביל צחק גם הוא, "מה את צוחקת?" שאל ביל.

"שאתה אוכל את זה אפילו שזה מגעיל לך.." אמרה והמשיכה לצחוק.

ביל הוציא בוטן מהשקית וזרק אותו על אשלי, "היי!" אמרה אשלי וזרקה עליו את הבוטן שהיה בידה.

הוא הוציא עוד בוטן וזרק אותו עליה, ממשיכים לצחוק ולזרוק אחד על השני בוטנים אשלי לקחה את שקית הבוטנים מידו של ביל והסתכלה לתוכה, "אוף.. נגמרו הבוטנים," אמרה ושניהם צחקו.

ביל התקרב אליה בחיוך, הוא הושיט את ידו לעבר שערה, "אמ.. יש לך בוטן בשיער.." אמר בחיוך והוציא את הבוטן משערה של אשלי, היא החלה לצחוק וכך גם הוא, לאט לאט נפסק הצחוק, הוא התקרב אליה והיא התקרבה אליו.

הם עצמו את עינייהם, הוא התקרב עוד קצת ונשק לשפתייה,היא שמה את ידייה על כתפיו והוא הניח בעדינות את ידיו על ראשה,היא יכלה להרגיש את העגיל בלשונו מתחכך בלשונה.

היא התנתקה מהנשיקה וקמה מהספה, מושכת בידו קלות הוא קם גם הוא מהספה, מוביל אותה אל חדרו הם התיישבו על המיטה מתקרבים אחד אל השני שנית, הם התנשקו.

היא השכיבה אותו על המיטה תוך כדי הנשיקה והוא תפס בה והצמיד אותה אליו.

~~~~

עכשיו תגבירו בחזרה

~~~~

ברוק היתה גם היא שקועה במחשבות וליטפה את נאלה, כבר כמה ימים שבכתה בלי שאף אחד ידע על כך.

'אם לא הייתי דואגת להפריד בצורה כזאת בין ביל ואשלי, כל מה שקרה עד עכשיו לא היה קורה.. ביל לא היה נכנס לבית הקפה, הוא לא היה פוגש את ג'ני.. ג'ני לא הייתה מתה, וביל ואשלי היו ביחד, אבל- לא! אני הייתי חייבת להרוס את זה! את זה..ואת כל מה שהיה לי עם טום..' חשבה כשדמעה זלגה על לחייה.

'הוא בחיים לא ירצה אותי בחזרה, עכשיו יש לו את הזונה שלו, הניקול הזאתי.. לעזאזל מה עשיתי?!' חשבה בעצבנות.

היא נכנסה להתקלח, מקווה שזה ישפר במעט את הרגשתה.

המים החמים זרמו על גופה, זה אכן גרם לה להרגיש קצת יותר טוב,לאחר שסיימה היא הסיטה את הוילון, יצאה מהמקלחת ולבשה את חלוקה הלבן.

היא הביטה במראה הקטנה והמרובעת שהייתה תלויה מעל לכיור.

אדים כיסו את המראה, היא ניגבה אותם עם ידה.

מסתכלת בדמות שבוהה בה מבעד למראה, שערה החום גלש על כתפייה כשטיפות מים נוזלות ממנו,מתחת לעינייה היו שקיות שחורות וגדולות, עינייה אדומות מהבכי,היא הייתה נראית שבורה.

היא התלבשה וירדה לסלון, לראות קצת טלויזיה בתקווה שזה יסיח את דעתה, 'נקווה שיש משהו נחמד לראות..' חשבה ולקחה את השלט שהיה על השולחן, מכוונת אותו לטלויזיה, היא לחצה על הכפתור האדום והעגול שבקצה השלט.

"אתמול נעצר מאתיו ג'ונס שלפני כמה ימים דרס למוות את ג'ניפר בת השבע עשרה וחצי.." נשמע מהטלויזיה והיא כיבתה אותה במהירות.

הדמעות הציפו אותה, 'אם לא הייתי עושה את כל מה שעשיתי, ג'ני לא הייתה מתה וביל ואשלי היו ביחד מבלי להרוג אף אחד..' מחשבה זו ועוד מחשבות רבות הציפו את ראשה.

'אני לא יכולה יותר' חשבה, היא יצאה מהבית ועלתה אל הגג.

היא עמדה על קצה הגג, מביטה למטה הכל נראה לה קטן יותר, דברים נראים שונה ממבט מלמעלה,היא הסתכלה לשמיים, הלילה היה שחור יותר מאי פעם.

הייתה רוח, עננים אפורים וגדולים החלו לכסות את השמיים.

הקור החל לחדור לה לעצמות, צמרמורת עברה בה ,לאט לאט גשם החל לרדת והוא התחזק מרגע לרגע, אבל לא היה לה אכפת.

היא חשבה שטום לא ירצה אותה יותר, חשבה שאשלי כועסת עלייה והכל היה מעורבב יחדיו לסערת רגשות אחת גדולה.

היא רצתה שעכשיו יבוא מאחורייה ויחבק אותה, שתדע שהיא לא לבד,רצתה לפתוח דף חדש, להתחיל הכל מהתחלה, היא רצתה שעכשיו הוא יבוא וינשק אותה כמו בפעם ההיא, אבל ידעה שזה לא יקרה, יותר מזה, רצתה להפסיק כבר אחת ולתמיד את כל הכאב שחוותה.

טום היה כבר קרוב לביתם של ברוק ואשלי, 'שיט! יורד גשם!', מרחוק הוא הבחין בדמות העומדת על קצה הגג עוד שנייה אחת והיא נופלת למטה, 'זאת ברוק!' חשב טום והחל לרוץ לעבר הבית, מטפס במהירות על הסולם הרעוע הוא הגיע לגג רטוב כולו.

"ברוק חכי!" שמעה ברוק מישהו צועק מאחוריה ומתנשף.

"ברוק אני מצטער, אני.." החל טום לומר אך ברוק קטעה אותו.

זה כבר היה מאוחר מידי לשנות את דעתה, כך לפחות היא חשבה,'סבלתי מספיק, זה נגמר' אמרה כמעט ללא קול.

היא ידעה שאותו הרגע לא ישוב עוד, אבל רצתה כבר שהכל יגמר, לא היה לה כח לסבול עוד.

היא התקדמה עד לקצה הגג, 'ברוק, בבקשה, אל תעשי את זה, בבקשה" התחנן טום כשהדמעות חונקות את גרונו, הוא החל להתקרב לברוק, היא הרימה את רגלה במעט, "ברוק!! אני אוה.." החל טום לומר אך באותה השנייה היא נפלה.

מתקרב לקצה הגג, הוא הביט למטה בחשש, רואה את ברוק שהצליחה בשנייה האחרונה לתפוס במעקה המרפסת שהייתה בקומה השנייה של הבית, "תחכי שם אני כבר בא! תחזיקי חזק!" אמר טום וירד במהירות את הסולם בצד הבניין.

הוא הגיע לדלת, ניסה לפתוח אותה אך ללא הצלחה, הוא הפך את כל העציצים על אדן החלון שבקומה הראשונה בנסיון למצוא מפתח נוסף,בעט טום בטעות בשטיח הכניסה, חושף את חלקו העליון של המפתח שבצבץ מבעד לשטיח.

טום לקח את המפתח ופתח את הדלת,משאיר את הדלת פתוחה מאחוריו, הוא עלה במהירות לקומה השנייה, הוא נכנס למרפסת ותפס בידה של ברוק,"תחזיקי בי" אמר.

ברוק עזבה את המעקה ותפסה בידו, בנסיון למשוך את ברוק בחזרה למעלה, ידה החליקה מידו של טום והיא נפלה למטה.

~~~~

אני יודעת שהפרק הזה לא משהו..

אבל אני מקווה שאהבתם =]

מה שאתם חושבים שיקרה לברוק לא בהכרח יקרה לה!

בבקשה- תעשו מנוי,

תחשבו, עד שאני לא מודיעה לכולם אני לא יכולה להעלות פרק חדש-

אז יש ימים שאני יכולה להעלות בהם פרק ואני לא עושה זאת כי אני צריכה לשבת ולהודיע לכולם,

אני לא רוצה לחפור לכם על זה.

פשוט תבינו,

אני מעלה פרק, עד שאני לא מודיעה לכולם - אין לי אפשרות להתחיל לכתוב עוד פרק - הפרק מתעכב בגלל שאני צריכה להודיע לכולם ולוקח לו שבוע אם לא יותר להגיע ולהכתב - אתם מתעצבנים - יש קוראים שנמאס להם לקרוא כאן בגלל שהפרקים מתעכבים - ואז אני מאבדת קוראים, וזה חבל.

אתם בטח שואלים: "למה הפרק התעכב כל כך?"

חוץ מזה שהייתי צריכה להודיע לכולם,

הלך לי המחשב והוא חזר ממש לא מזמן מתיקון =.=

מקווה שאתם מבינים =]

אני שוב בפעילים =]

כבר אמרתי כמה שאני אוהבת את כווולכם?

תודה שאתם מחכים לפרק ומבינים אותי כאשר קשה לי להעלות פרק.

תודה.

לשרית יש סיפור חדש מצחיק ומדהים ^-^

=]

אם יש לכם רעיון לשיר שיתאים לכל הפרק אז תגידו לי, אני זקוקה לו נואשות =.=

שימו לב!

פרק 30 יהיה הפרק האחרון לסיפור זה.

שימו לב שאנחנו כרגע בפרק 28 לכן, יהיו עוד שני פרקים!

אחרי פרק 30 יעלה סיפור חדש ומדהים!

יהיה שווה לקרוא  ^-^

אהבתם?

לא אהבתם? אשמח לשמוע את דעתכם =]