סיפור ללא כריכה ©

סליחה על העיכוב של הפרק.

יש לי סיבה.

מקווה שתאהבו.

מוזיקה שמתאימה לפרק:

http://www.youtube.com/watch?v=Gbr7SI-UxyI&feature=related

~~~~

פרק 3.

טום פקח את עיניו בעייפות כששמע רעשים מעבר לדלת, צעדים.

הוא קם מן המיטה אל עבר הדלת ,הוא עוד חצי ישן ועיניו עצומות, הוא ניסה לפתוח את הדלת אך כאשר ניסה לתפוס את הידית, עברה ידו דרך הידית, בעודו חושב שכבר פתח את הדלת, טום הציץ החוצה ופקח את עיניו כשלפתע ראה את ביל פוסע בהמשך המסדרון.

'אה..זה רק ביל..' חשב לעצמו וחזר חזרה אל החדר כשלפתע עיניו נפערו, הוא הסתובב חזרה אל כיוון הדלת וניסה לגעת בה כשפתאום עברה ידו דרכה, הוא עבר דרך הדלת והבחין גם הוא בכך שקירות המסדרון היו נראים חדשים וכך גם הרצפה, הכל היה נראה חדש ונקי.

ביל המשיך ללכת במסדרון, כמעט ומגיע למעלית , "ביל! חכה רגע!" קרא טום, אך נראה כי ביל לא הקשיב לו.

טום יצא מן החדר, ורץ אל עבר ביל, "ביל!" קרא לו טום, אבל ביל לא הגיב.

ביל נכנס אל המעלית כשטום אחריו.

"ביל? הלו?!" נופף טום עם ידו אל מול עיניו של ביל, אך נראה כי ביל בכלל לא שם לב למעשיו.

ביל יצא מהמעלית , פיו נפער כאשר הסתכל סביב, קולות של אנשים נשמעו מכיוון חדר האוכל, טום גם הוא לא האמין.

ביל נעצר במקומו כשלפתע שמע ,"תסגור את הפה שלא יכנס לך זבוב," שמע דמות נשית מאחוריו אומרת ומצחקקת.

ביל הסתובב אחורה, וכך גם טום והבחין בנערה, היא נראתה בגילו, שערה שחור וחלק ועינייה שחורות גם הן, היא הייתה לבושה בשמלה בצבע תכלת ונעלי עקב שחורות, היא עמדה ושם כשחיוך פרוס על פנייה. היא התקרבה במעט אל ביל, "אני אליזבת',אני הבת של מנהל המלון, נעים להכיר אותך, אממ.." אמרה, "ביל," אמר ביל וחייך גם הוא. "אני טום," אמר טום וחייך אך שם לב כשם היא, אינה שומעת אותו.

הוא הסתכל הצידה, הנברשת האירה על כל האזור כך שלאליזבת' ולביל היה צל, אך לטום לא היה צל.

טום הניף את ידו מעלה ומטה, אך עדיין, לא היה לו צל. 'מוזר..' טום כיווץ את גבותיו.

"בגדים יפים," אמרה והחניקה גיחוך.

טום הסתכל על ביל, הוא היה עדיין לבוש בפיג'מה האדומה שלו,ביל חייך חיוך נבוך וטום לבנתיים הסתכל גם הוא על עצמו, לבוש גם הוא בבגדים שהלך לישון איתם , הוא נאנח, 'אף אחד במילא לא שם לב אלי.. אז זה כבר לא משנה..' חשב לעצמו.

"חשבתי שכשבאת אחרי הצהריים ראיתי אותך עם בגדים אחרים.." אמרה וחייכה.

'אחרי הצהריים?' חשב טום ,"אחרי ה..צהריים?" התפלא ביל.

'הגענו למלון אחרי הצהריים אבל..זה לא היה נראה ככה..' חשב טום.

אליזבת' גיכחה,"כן, ברור שאחרי הצהרים טיפשון, אתה לא זוכר מתי הגעת לכאן?" שאלה.

"א..אני.." החל ביל לומר אך אליזבת' קטעה את מילותיו,

"תזהר! הנר עוד שנייה נופל לך," אמרה אליזבת' והושיטה את ידה אל עבר מנשא הנר.

ביל וטום היו כבר מבולבלים, "אני כבר חוזר," אמר ביל, חייך ועלה בחזרה לחדרו במעלית הברזל כשטום אחריו.

הם עברו במסדרון, ביל העביר את ידו על קירותיו.

ביל פתח את דלת חדרו ששכח לנעול והעלה את מתג האור, החדר היה גם הוא מצופה בטפט, תמונות הנוף התלוייות על הקיר נראו כחדשות ורק המיטה מעט מבולגנת מכיוון שהוא קם ממנה מקודם.

טום נכנס אל החדר גם הוא ,ביל פתח את המזוודה והוציא משם סקיני ג'ינס וחולצה עם פסים בצבעי שחור לבן.

הוא סגר את דלת החדר ונכנס אל המקלחת,סוגר אחריו את הדלת.

'אוקי, לשם אני לא הולך להכנס.' חשב טום.  לאחר שהתארגן ביל במהירות ,הוא פתח את דלת המקלחת ,יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת , טום עבר דרכה.

הוא התקדם במסדרון אל עבר המעלית כשטום אחריו, יורד במעלית הברזל ביל ראה את אליזבת'.

דלת המעלית נפתחה והוא התקדם לעברה, "היי, חזרתי." אמר וחייך.

"אני..רואה.." גמגמה למראה בגדיו, סורקת את גופו ואת 'בגדיו המשונים'.

טום וביל הסתכלו גם הם על בגדיו של ביל, "ה..הכל בסדר?" תהה ביל.

"כן.. רק.. הבגדים שלך.. הם.." אמרה באי נעימות.

"הם..?" שאל.

"לא משנה." אמרה, 'מוזר..' חשב לעצמו טום.

 "אתה חדש פה במלון אני מבינה." אמרה בחיוך.

"אמ..כן.. אפשר להגיד." אמר.

"רוצה שאעשה לך סיור?" שאלה בחיוך כובש.

"למה לא?" אמר והשיב חיוך.

'הו... מישהי פה מתחילה עם ביל..' חשב טום וצחקק.

"טוב, אז בוא." אמרה והחלה להתקדם כשביל ליידה, "רוצה לאכול משהו?" שאלה.

"אמ..טוב.. רק ש..אני לא ממש רעב.." אמר במבוכה.

"אני רעב!" אמר טום.

"טוב.. אז אני רק אראה לך את חדר האוכל." אמרה, כשחיוך זומם על פניה.

טום לא הבין,אבל ביל המשיך להתקדם ביחד איתה והמקום הזה מוזר מידי בשביל להשאר לבד.

הם התקדמו לעבר דלת עץ גדולה שליידה עמד איש בעל שיער שיבה ולבוש בחליפה מהודרת, "בוקר טוב." אמרה אליזבת'.

"כבר לילה אומנם, אבל בוקר טוב גם לך." אמר האיש וצחקק.

האיש בעל שיער השיבה פתח להם את דלת העץ הגדולה, "בוקר טוב גם לך," אמר האיש לביל.

"בוקר טוב," השיב ביל וצחקק גם הוא.

טום עבר על פני האיש , שגם הוא כמובן, לא שם לב שהוא עובר וסגר את הדלת עליו.

"היי!" אמר טום, הוא הוציא את ראשו מבעד לדלת, "שזה לא יקרה- " החל טום לומר, "שוב..?" התפלא טום, 'זה שוב קורה..' חשב טום, הוא חזר לחדר האוכל והכניס את ידו דרך הדלת, מוציא אותה הוא הסתכל על ידו.

'כמה מוזר..' חשב לעצמו.

טום הסתכל אחורה, אליזבת' וביל כבר נכנסו אל החדר הגדול והוא רץ אליהם בכדי להדביק את הקצב, "וואו." פלט ביל למראה החדר הענקי שהיה מלא באנשים העונדים עניבות ולבושים בחליפות מהודרות, והאוכל רב שהיה מסודר על שולחן ארוך. טום לא אמר כלום, הוא פשוט היה המום מהמצב.

"רוצה לקחת משהו לאכול?" שאלה.

"אמ..טוב." אמר ביל.

כמה אנשים החלו לנעוץ מבט בביל ובבגדיו, שנראו להם מאוד מוזרים.

הם נגשו אל עבר השולחן הארוך, אליזבת' לקחה צלחת ,ביל עשה כמותה וטום.. טוב, טום לפחות ניסה לקחת צלחת אך כמובן, ידו עברה עוד הפעם בתוך הצלחות הרבות.

"אוי! לעזאזל!" התעצבן טום.

"עכשיו הבנתי למה הסתכלת ככה על הבגדים שלי.." אמר לה בשקט.

היא צחקקה, "הבגדים שלך בסדר.. אבל.." היא נעצרה לרגע ונעמדה מולו פנים מול פנים, "פשוט.. אף אחד לא מתלבש ככה היום.." אמרה במבוכה, היא המשיכה להסתכל על האוכל שעמד על השולחן כדי שאולי תמצא לה משהו לאכול אך ביל המשיך פשוט לעמוד ליידה, 'אף אחד לא מתלבש ככה היום?..רוב המעריצות שלנו מתלבשות ככה היום וחצי מהעולם מתלבש ככה,' חשב טום.

אליזבת' שמה לב שביל ממשיך לעמוד, 'אני מאוד אוהבת את הבגדים שלך.. זה מיוחד..' אמרה אליזבת'.

"מ..מיוחד?" תהה ביל.

"כן. מיוחד." אמרה בחיוך.

'מיוחד?..' התפלא טום.

אליזבת' החלה להתקדם לכיוון השולחנות כשביל אחריה וטם, ביל ואליזבת' התיישבו ליד שולחן שמסביבו ארבעה כיסאות, טום ניסה להתיישב על כיסא אך עבר דרכו ונפל על הרצפה.

"אאוץ'! דווקא את הרצפה אני כן יכול להרגיש..אוף.." התעצבן טום.

"אני מצטערת שאני יושבת לאכול עכשיו, אני פשוט.. נורא רעבה.." אמרה במבוכה.

"זה בסדר.." ביל חייך.

"באמת, אם אתה רוצה אתה.. יכול ללכת.. אתה לא חייב להתחיל לשבת לאכול רק בגללי.." אמרה.

"זה בסדר, באמת." השיב.

"אני אוהבת ספגטי." אמרה, מסובבת את מזלגה בתוך הצלחת מלאת הספגטי.

"מי לא?" השיב ביל.

"אני באמת אוהבת את הסגנון לבוש שלך, כולם כל הזמן לבושים פה בטוקסידו וזה מעצבן ו..הדור מידי." אמרה ועיקמה את אפה. ביל השיב בחיוך, אוכל את הספגטי בתאבון.

 'טוקסידו?' התפלא טום.

השניים המשיכו לאכול, כשטום יושב וצופה בהם בבטן מקרקרת כשפתאום הבחינו ביל וטום במישהו.. שאפשר אכן להגיד ששניהם מכירים טוב מאוד.

"אין סיכוי שזה.." החל טום להגיד.

~~~~

מקווה שאהבתם.