השפעות המיתון נראות בכל תחומי החיים: חברת א"ש- אימון ושילוח מחבלים (ע"ר), חברת-בת של חמאס, עומדת בפני פשיטת רגל. ל"תובנות" נודע כי מזה מספר חודשים תזרימי החברה היו שליליים בשל קשיים בגיוס לקוחות. את הסיבה לקשיים מספק לנו איסמעיל ברכּה חוסיין.
"שלום איסמעיל ותודה שאתה מקדיש לנו את הזמן"
"אהלן וסהלן"
"מה הסיבה לדעתך לקשיים בהם אתם נתקלים לאחרונה?"
"ובכן, מה אני אגיד לך? השוק מוצף, יש תחרות מאוד קשה ועסקי ההתאבדויות נדחקים הצידה"
"למה הכוונה?"
"היום להיות מחבל מתאבד זה לא מה שזה היה בּעם. בּעם זה היה כבוד, זו הייתה משרת חלומות עם שכר גבוה, היום זה כבר לא משתלם. אין הערכה והוקרה של המתאבדים"
"מדוע אתה חושב שזה כך?"
"שמעי, לאתר ולאמן מחבלים זה עסק יקר. יש סיכון רב להיתפס וצריך לפעול בחשאיות מוחלטת. עד שכבר השקעת את כל הכסף והמאמץ- בסוף הרגת יהודי אחד, מקסימום שניים. כבר שנים שלא היה בּה בּיגוע איכותי"
"אני מבינה"
"חוץ מזה יש שחיקה בשכר. היום 72 בתולות זה כבר לא מסבּיק, יש את הכל באינטרנט, הכל זמין ובמרחק נגיעה, אז למה ללכת רחוק? מה גם שלאחרונה מסתובבות שמועות שה"בתולות" הן בעצם בכלל לא בתולות, וחלק אומרים שהן מכוערות ואחרים אומרים שאלו בכלל גברים.. קשה לשכנע בן אדם לסמוך עליך כשיש כל כך הרבה רמאים ושקרנים בשוק"
"אני מתארת לעצמי.."
"ובואי אני אגיד לך עוד דבר- היום כבר חבל לטרוח. למה שבן אדם יעזוב את המשבּחה שלו ויילך להתאבד בשביל להרוג יהודים בודדים, כשכל מה שהוא צריך לעשות זה לפתוח טלויזיה?"
"מה זאת אומרת?"
"אני אומר לך- הסיבה העיקרית שכבר לא משתלם להיות שאהיד. בשביל מה לקום בבוקר, ללבוש בּצצה ולצאת מהבית?"
"אתה שואל אותי?"
"לא, יעני, זו שאלה רטורית. אני אומר, לא שווה את כל הטירחה כשבעצם אתם עושים הכל לבד. לא שווה להתבּוצץ כשיש גם ככה עשרות הרוגים מידי שבוע בתאונות דרכים. זה קשה לנו, באמת. אנחנו כרגע בתהליכים של בּשיטת רגל"
"איסמעיל ברכּה חוסיין, תודה לך על השיחה"
"תודה לך, והייתי רוצה לסיים בתפילה, שהיהודים הטיבּשים האלו יפסיקו כבר לנהוג כמו משוגעים וליבּול בכביש כמו זבובים, כדי שא"ש תוכל להמשיך להתקיים. יש לי ילדים קטנים להאכיל"
"כמובן. להתראות"
"ביי וזהירות בדרכים"
הפוסט נכתב בציניות קשה, רבה ומרירה, וחס וחלילה אין בכוונתו לפגוע בנפגעי תאונות דרכים או פעולות איבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: