לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תובנות


התובנות שלי על החיים.. ובכלל.

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2010

עירום ועריה


ישנה סטיגמה רווחת (שילוב של סטיגמה ודעה רווחת) שמטופחת כבר שנים בידי המחנה השמאלי השולט על מרבית אמצעי התקשורת, ולפיה השמאל אוחז בצורה בלעדית בדגל הליברליות, הנאורות והדמוקרטיה. הימין קיבל, לשם ההוגנות, את דגל התלהמות והטיפשות.

כמעט ולא ניתן להכיל במילים את מידת ההתנשאות שחש מחנה השמאל כלפי מחנה הימין האומלל שפשוט לא מצליח לראות את המציאות באור הנכון.


והנה, דווקא היום יכול כל אדם שעיניים בראשו להרים מבטו ולראות, באופן לא מפתיע כלל, שהמלך הוא עירום. לא סתם עירום- עירום ומתערטל. והוא בכלל לא יודע שהוא כזה.

אני מדברת כמובן על פרשת ענת קם הלעוסה והמאוסה.

אין לי שום כוונה לדון בפרשה עצמה והיא גם לא מעניינת אותי יותר מידי. מה שמעניין אותי זה ההד. האפקט התקשורתי. הגיוס המדהים והמוחלט של רבבות אנשים לטובת מישהי שעברה על החוק בצורה בוטה שאין כלל ספק לגביה. ענת קם היא פושעת שעדיין לא הורשעה, וגם זה רק עניין של זמן.

לאף אחד אין ספק באשר לאשמתה ואף היא אינה טורחת כלל לטעון לחפותה.


אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה היא ציות לחוקים. זה בין היתר מה שמבדיל אותה מאנרכיה (קיבלתי 100 בבגרות באזרחות, אז אל תתווכחו). בדמוקרטיה יש סדר מסוים בו הדברים מתנהלים, כך שכל אזרח שומר חוק יודע מה מותר ומה אסור לו לעשות. לדוגמא, אם השכן מלמטה עושה רעש כל הלילה ומפריע לי לישון- הרי שמצופה ממני להתקשר למשטרה ולא, לחילופין, לרדת אליו עם מסקנטייפ וגרזן. ולמה? כי המשטרה הינה הגוף האחראי והמוסמך לטפל במפגעים כגון זה. עד כמה שארצה לדאוג לעניין הזה בעצמי- נגיד- כדי לזכות בתהילה והכרת התודה של שאר הדיירים- אסור לי לעשות זאת. ואם אעשה זאת אמצא את עצמי בין כותלי בית הסוהר. עכשיו בואו נניח לרגע שהשכן הוא הצבא.


ענת קם היא לא ילדה תמימה, בניגוד למה שמנסים להציגה הוריה באמצעי התקשורת (אותם אני דווקא יכולה להבין- הם עומדים למשכן את הבית שלהם בשביל עורכי דין ובסוף לצפות בילדה שלהם נכנסת לכלא להרבה מאוד זמן). גם לכנות אותה "עיתונאית" (וואלה! ברנז'ה, זוכרים? לא בדיוק כתבות תחקיר בעובדה) או "חושפת שחיתויות" זו הגזמה בוטה. לא מדובר במסמך בודד שנפל בטעות לתיקה כשהתכוונה ללכת הביתה. כל מעשיה היו מכוונים ונעשו במחשבה צלולה. ספק אם היא מתחרטת עליהם אפילו עכשיו, כשם שהיא בוודאי מתחרטת על שנתפסה. אם היה מדובר בגניבה תעשייתית הרי שלא היה שום ספק בעניין אשמתה. ענת קם היא עבריינית, לא פחות ולא יותר.

אין לי כל ספק שהקמים להגנתה לא היו עושים זאת אם היה מדובר במקרה הפוך. למשל, חייל ממחנה הימין שהיה גונב מסמכים שמעידים על פגיעה בלתי חוקית במתנחלים. אם נתעלם לרגע מהעובדה שאף עיתון בארץ לא היה מפרסם כזו ידיעה- הרי שברור לי שהוא לא היה זוכה לתמיכה נרחבת כל כך מצד אזרחים ואמצעי תקשורת. למעשה, סביר להניח שהוא היה נצלב מכל הכיוונים.


העירום הדוחה והגרוטסקי של מחנה השמאל מתגלה פה במלוא הדרו, והוא מילה בודדת: צביעות.

שמירה על הדמוקרטיה- כל עוד הדבר משרת את האינטרסים. הרי ברור שאותה ענת קם יכלה לפנות לאינספור גורמים וערכאות שונות בטרם שקלה לחלוק עם כל העולם אלפי מסמכים סודיים. אבל היא בחרה שלא לעשות זאת. ענת קם לא ניסתה לשנות את העולם, היא לא ניסתה להפוך אותו לטוב יותר- היא חיפשה את הצהוב, את החשיפה. את התהילה. מזכיר לי כתבה שקראתי בעיתון לפני כמה שנים: באחד הפיגועים שהיו באותה תקופה נתפס בעיני המצלמה אזרח שעמד בצד וצילם את האש והפצועים הצועקים לעזרה. באותה עת נכתבה עליו ביקורת איומה- מדוע עמד שם וצילם במקום להגיש עזרה. זו התחושה שאני מקבלת מענת קם. רצונה לא היה לעזור או לשנות, כי אם לעשות רעש, ליצור דרמה קטנה שתפיח רוח בחייה המשעממים. אולי אפילו תסלול את דרכה כעיתונאית בעתיד.


בשורה התחתונה-

כיצד שלא תהפכו את הדבר: מדובר פה בבחורה צעירה שהחליטה על דעת עצמה לסכן חיים רבים- רבים יותר ממה שהיא עצמה יכולה להעריך- על מנת לרדוף אחר רעיון או אידיאולוגיה פרטית. היא נשבעה לסודיות ולא עמדה בשבועתה. אף אחד לא יודע כמה עותקים של אותו דיסק און קי מסתובבים היום ואיפה. מהרגע שהיא הוציאה את המסמכים הללו מהלשכה- היא איבדה שליטה עליהם, ואם הם יגיעו לידיים הלא נכונות הם עלולים לגרום לפגיעה חמורה בצבא ובחייהם של חיילים רבים.

אין שום תירוץ או סיבה בעולם לעבור על החוק בצורה בוטה כל כך ולסכן את ביטחון המדינה והחיילים. גם כאשר נדמה למישהו כי נעשה עוול או מעשה בלתי חוקי- בדמוקרטיה ישנן ערכאות אליהן ניתן לפנות, גורמים מוסמכים בפניהם ניתן להתלונן- אולם כאן הדבר כלל לא הועלה בדעתה.

אי אפשר לתמוך בדמוקרטיה מבלי לתמוך בחוק, ואי אפשר לתמוך בחוק רק כשזה מתאים.

הקמים כיום להגנתה של קם מבזים את עצמם ואת המחנה שהם מייצגים, ומדהים אותי איך הם עושים זאת בלי בושה, בלי להשפיל מבטם.

עיוורים.

מישהו צריך להגיד להם,

שהם עירומים.


נכתב על ידי , 11/4/2010 14:49   בקטגוריות אקטואליה, שחרור קיטור  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



20,682
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנוקטת עמדה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נוקטת עמדה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)