תובנות

יש בורות מסוימת, צורמת כמעט, בביטוי "אין אלוהים" השגור כל כך בפיהם של אנשים מסוימים. אין כאן כל התחלה של וויכוח על קיומו או אי-קיומו של אותו זקן טרוט עיניים המביט בנו בשעשוע, כי אם הרהור קל בקלות בה אנשים הופכים עצמם לאלים.

הרי מי הוא היכול לקבוע האם יש או אין "אלוהים", אם לא אלוהים עצמו?

אנשים מסוימים נוטים לשכוח שכולנו חול ואבק, ולא משנה כמה גדולים ומוצלחים אנו בעיני עצמנו- כמו גם בעיני אחרים- בסופו של דבר יצאנו כולנו מאותו מקום ונשוב לאותו מקום. כל שנותר לנו הוא לנסות להינות מהמסע.

אני מודעת לחלוטין לעובדה שאמונתי באלוהים לא נובעת מהוכחה מדעית ניצחת או מהתגלות משיחית שלו כלפיי, אלא פשוט מתוך נוחות. נוח לי להאמין שיש איזה בוס גדול שאחראי לכל, מישהו שאפשר לשכוח ממנו כשטוב ולהטיח בו אשמה כשרע. והוא מקבל הכל בשתיקה.

אני מאמינה באלוהים בשבילי, ולא בשבילו. הוא עונה בשבילי על אינסוף שאלות שאין להן תשובה, ושאם רק אחשוב עליהן ראשי יסתחרר וארגיש שאני טובעת בביצה של בורות.

אם כי לפחות לא אהיה לבד.

ביצת הבורות הזו מלאה באנשים שמכריזים ש"אין אלוהים", במעין תחושת התעלות והתנשאות. וזה משהו שבאמת נבצר מבינתי: אני מוכנה להודות בפה מלא שאולי אני טועה באמונתי, שאולי בעצם אין אלוהים. אולם מי יכול להסתכל לי בעיניים, להישבע בילדיו ובאמו ובאחיו ולהגיד לי שהוא יודע בוודאות שאין? ואם יעשה זאת- הרי שהוכיח את נקודתי לגבי בורותו, ואני מלאת רחמים לכל ה"קורבנות" שבחייהן נשבע.

אין הבדל, בעצם, בין אמונה באלוהים לבין אמונה באתיאיזם. באחד מאמינים בקיומו של חומר ובשני בקיומו של אנטי-חומר. האחד סוגד לנוכחות והשני להיעדרות. ללא ספק רק אחת מן הדרכים היא "ההימור הנכון", אולם אף אחד מאיתנו כנראה לא יזכה בחייו לדעת אם הימר נכון או לא.

מתוך השלמה עם הדברים שאינני יודעת- וכנראה גם שלא אדע- איני מרשה לעצמי לצאת בהכרזות כגון "יש אלוהים". רובם המוחלט של חבריי יעידו כי איני מוטרדת כלל מאורח חייהם, ממנהגיהם והמזון אותו הם בוחרים לצרוך. מבין חבריי אני מיעוט, ואיני מחשיבה עצמי כ"צודקת" או טובה יותר מהאחרים.

אולם יש אנשים שלוקחים על עצמם את הפריבילגיה הזו. תמיד בזתי לאנשים שפועלים מתוך התרסה. אני חושבת שאדם שחי למען פגיעה באדם אחר הוא אומלל ומבזבז את חייו לריק. למה לטרוח ולהכריז ש"אין אלוהים" כאשר הדבר מעיד אך ורק על בורותך שלך? ולא כי אינך צודק. ייתכן שדווקא כן- הנקודה היא שאינך יודע. אינך יודע שאין אלוהים, לא בוודאות, לא מתוך הוכחה ניצחת. מה שמעיד יותר מכל על אינטרס בזוי וקטנוני של התרסה. הרצון להרגיז, להכעיס, לפגוע. הרצון להשתייך ל"אליטה" של אנשים שחושבים שהם אלוהים ומרשים לעצמם לבטל בהינף יד את מחשבתו של האחר, את תודעתו. את אורח חייו.

זו בעיני, בורות מרושעת.

שאלוהים יעזור לכם.