אז התגלגל לידיי גיליון של "העיר צומת השרון"
שלמי שלא מכיר- זה מקומון של איזור השרון שמחולק חינם בקיוסקים לקראת סופי שבוע.
כבר מהשער היה ברור לי שלא אוהב מה שאמצא בפנים-
על השער התנוססה תמונה של יד אוחזת בסיגריה, ומתחתיה הכותרת הכה-משעשעת-כה-מתוחכמת: "יש עשן ויש גם אש".
לאחרונה, מאז שיצא אותו חוק עישון מדובר, אני רגילה לקרוא כתבות מתבייכנות של מעשנים שנשמעים ממש כמו ילדים קטנים שלקחו להם את הצעצוע.. באמת, התבייכנות לשמה. החל מדנה "יש לזה טעם של מטהר אויר" ספקטור וכלה בקרין ארד ועוד מיני אושיות תל אביביות רדודות שמעלתן הגדולה ביותר היא יכולתן למרוח מחשבה אקראית שעוברת להן בראש על פני טור שבועי קבוע.
אני חייבת להודות שזה כמעט משעשע אותי לקרוא את ההתבכיינות הנ"ל ולהרגיש, ממש לשם שינוי, שאני בצד המנצח. ואני לחלוטין מסרבת לרחם על אותן אושיות-נעליים מזדמנות שהצרות הכי גדולות שלהן בחיים זה שהן נאלצות לעשן בפינות עישון מיוחדות, או- רחמנא לצלן- מחוץ למקום הבילוי.
אבל הפעם נראה שהכתבה הייתה שונה. כבר מכותרת המשנה הבנתי שהכתבה לא תגרום לי לתחושת הסיפוק המוכרת והשמחה לאיד: "מאזור השרון יוצאת הבשורה למעשנים: בכניסה לפאב הסוטרא חותמים הבליינים בשמחה על הצהרה, ולפיה ידוע להם כי במקום מעשנים, וכי הסיגריות מזיקות לבריאות. ובפנים: חגיגה".
קודם כל עליי לציין כי עיתוי הכתבה הוא כמעט קוסמי – לפני שבוע בדיוק ביקרתי בפאב הסוטרא ברעננה, ולא על מנת להיכנס אליו- אלא דווקא על מנת לצלם את אותו השלט המדובר בכניסה- זה שמכריז שחור על גבי לבן שהפאב מצפצף על החוק. עם התמונה הזאת פניתי לכל מיני עמותות כגון "לנשום", "אויר נקי" והאגודה למלחמה בסרטן וביררתי את ההליכים להגשת תביעה בנושא.
כמובן שבכל עמותה אליה פניתי שמחו לאשש את חשדותיי- שלט או לא שלט- חוק העישון חל על כולם ולכן זה רק עניין של זמן עד שמישהו יעשה רווח נקי של כמה אלפי שקלים בתביעת המקום. תליית השלט המכריז על עישון בכניסה לפאב משולה לתליית שלט המכריז כי בתוך הפאב רוצחים ואונסים- האם ההכרה במעשים אלה הופכת אותם לחוקיים?
אולם, נראה כי העובדות לא בלבלו את מר רועי הדרי, מחבר הכתבה. בעודו מפאר ומהלל את המקום (אגב, זה נשמע כמעט כאילו הסוטרא שילמו לו על הכתבה..) הוא הצליח לשכנע את עצמו שהנה נמצא הפיתרון למעשנים שרוצים להישאר שומרי חוק, ובעת ובעונה אחת להמשיך להרעיל את סביבתם כמה שיותר.
"אבל חוץ מקסם הפשטות וסיפורי המיתולוגיה (זה יפה שאתה לא נסחף, רועי. ה.ע.), מצא המקום שיטה למשיכה לקוחות חדשים, שמאז החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לא ידעו איפה אפשר, לכל הרוחות, להעביר ערב בפאב עם סיגריה (אני יודעת שאתה מדבר, אבל כל מה שאני שומעת זה "אוי אוי אוי!! לקחו לי!! הרסו לי!! וואההההה". ה.ע.). השיטה פשוטה: בסוטרא מותר לעשן"
אז זהו, רועי ידידי, שלא.
אילולא עשן הסיגריות שבוודאי השחית חלקים ניכרים ממוחך הקטנטן, בוודאי היית עולה על נקודה חשובה בדמוקרטיה הישראלית: החוקים חלים על כולם. כן כן, אני רצינית. לא עובדת עליך. בחיי.
אפילו על הHoly סוטרא, המיתולוגית, הקסמית, ה... איך עוד כינית אותה שם בכתבה..?
"נראה כי בסוטרא מצאו את הנוסחה לתיקון העיוות בחוק החדש (וואללה, הם מצאו דרך לחוקק חוקים שיהיו קבילים בישראל?? וואו!! מגניב!! חשבתי שהכנסת היא הרשות המחוקקת.. כנראה הרבה השתנה מאז הפעם האחרונה שהייתי בסוטרא. ה.ע.), שגרם למצב בו האפליה רק חצתה את הכביש, הפעם מציבור הלא מעשנים לציבור המעשנים (שימו לב! לפחות הוא מודה שעד היום הייתה אפליה כנגד הלא מעשנים! מצד שני, זה לא מונע ממנו לערוג לאותה אפליה לאורך כל הכתבה. נבלה. ה.ע.). החתימה על ההצהרה בכניסה לסוטרא יוצרת מצב בו הבחירה אם להיחשף לעשן או לא, נשארת בידי הלקוח ובאחריותו (והבחירה לעבור על החוק בכל מקרה- בידיי בעלי הפאב. ה.ע.), ובינתיים נראה שכולם מרוצים"
אני מאמינה שמי שיהיה הכי מרוצה הוא זה שיגרוף את הרווחים מהמצב המגוחך הזה- וזה יהיה האיש שירים ראשון את הכפפה ויתבע את המקום. לעזאזל, אולי זו אפילו תהיה אני!
והמשפט האהוב עליי ביותר בכתבה: "בסוטרא הגיעו למסקנה הנכונה שלאנשים יש הזכות לוותר על זכותם, אם הם עושים זאת באופן מודע ומרצונם החופשי".
קשה לי אפילו לנסח משפט שיענה ביעילות לכזה גיבוב של שטויות.. איפה להתחיל בכלל? אולי בהמלצה למר הדרי לחזור אחורה, ללימודי האזרחות בתיכון? להיזכר בכמה עובדות חשובות לגבי "חוקים" ו"וויתור על זכויות"?
האמתי, אני לא רואה טעם להתאמץ. למה לטרוח? אני מציעה למר הדרי להנות כמה שהוא יכול מה"חוק עוקף חוק" של הסוטרא, כי זה רק עניין של זמן עד שמישהו יתבע את המקום ויאלץ אותו לשלם קנס מאוד גבוה. הו כן.. אני כבר מחכה לקרוא על זה בעיתון.. ואז אקבל את תחושת הסיפוק והשמחה לאיד שנגזלה ממני בכתבה זו :)
(השלט בכניסה לסוטרא כפי שצולם על ידי לפני שבוע)
==============================================================
וכעת לפינת: "כל הכבוד... יא זבל" – פינה קומית חדשה שתופיע מידי... פעם כשיתחשק לי, ותחלק פרסים למי שמגיע להם באמת. והשבוע:
* פרס הבריטני ספירס הלאומית – מוענק ל.... נינט!! וזה הזמן לאחל לה "תתחדשי" על התספורת, ועל השדרוג מ"סתם בחורה שלא ברור ממה היא התפרסמה, כי זמרת היא לא... אהה, וגם שחקנית היא לא"
ל"White Trash שאיבדה לחלוטין את שפיות דעתה". בואו נקווה שהיא לא תלך עד הסוף אחרי אלילתה ותנסה להתרבות. אלוהים יודע שהעם היהודי סבל מספיק.
* פרס הצביעות- מוענק ל.... נינט!! לא ייאמן!! יש פה זכייה כפולה!! מה שזיכה אותה בפרס זה היא העובדה שלאחר שהיחצ"נית שלה טרחה להתקשר לכל כלי תקשורת אפשרי ברדיוס של 1,000 ק"מ (כן, זה כולל גם את אל ג'זירה) ולהזמין את כולם ל"צילומי התספורת של נינט", נינט בעצמה אמרה בריאיון לערוץ 2 שהיא לא מבינה על מה כל המהומה, כולה שיער. רק היה חסר שתגיד שהיא בכלל לא מבינה איך כולם גילו שהיא הולכת להסתפר, כי היא לא גילתה לאף אחד.. ואיך בכלל הם הצליחו לגלות היכן זה יתרחש? ממש מוזר!
* פרס הקריאטיביות חסרת הטקט של השנה- מוענקת ל... יוצרי הפרומו של "עבודה ערבית"! וזה לגמרי מגיע להם :) הם יצרו פרומו שהצליח לפגוע בכל שכבות האוכלוסיה, ללא הבדל דת, גזע או מין. וזה עבד כך: באמצע הפסקת פרסומות פתאום מתפרץ לשידור מה שנראה כמו מבזק מיוחד. רואים מסחרית לבנה נוסעת, למטה רצות שורות מבזקים והקריין אומר: "זה עתה הגיעה אלינו ידיעה על ככל הנראה חטיפה של אזרח יהודי על ידי מחבלים" > (נו זה לא באמת ציטוט מדויק כי אני לא זוכרת את הטקסט מילה במילה- אבל זו המשמעות הברורה והחד משמעית של מה שהקריין אומר). המצלמה מתקרבת לחלון של המסחרית ובפנים רואים את... מריאנו!! אחחחחחחחחחחח איזו הקלה! כל הצופים שעד עכשיו עצרו את נשימתם בדאגה היסטרית לנוכח הדיווח הכה מוכר, לצערנו, במדינת ישראל- מבינים שעבדו עליהם.. אין חטיפה באמת!! איזה צחוקים! זה הכל פרומו לסדרה ישראלית מקורית.. אויש, איך הצלחתם לעבוד עלינו?? ממש האמנו שמחבלים חטפו שוב יהודי!! אוף, איזה צחוקים. באמת אחלה פרומו. אתם יודעים מי בוודאי אהבו את הפרומו אפילו יותר מהאזרח הממוצע? 3 משפחות בישראל: משפחת שליט, משפחת רגב ומשפחת גולדווסר. כל הכבוד!
* פרס הפדופיליה למתקדמים- מוענקת ל... יוצרי הפרסומת למגבונים לחים לתינוקות של Huggies!! מדובר בפרסומת שגובלת בפורנוגרפיית-קטינים. אנו עדים לחבורת תינוקות, עירומים כביום היוולדם, שמסתובבים להם באיזה אחו ירוק להנאתם. כעת הקריין מדבר על טוסיק נקי של תינוק, ואנו מקבלים זום מטורף של ישבן אמיתי של תינוק, ופתאום מטלית וירטואלית עוברת עליו ומדגימה לנו בדיוק כיצד תחת של תינוק נשאר נקי! ואז- כל התינוקות במעגל, תחתיהם העגולים והלבנבנים מופנים כלפי חוץ, והמצלמה קולטת את כולם. את כל התחתים, כלומר- לא את כל התינוקות. הפרסומת נגמרת ופתאום אתה קולט שהרגע צפית ב30 שניות של פורנו תינוקות רך: ישבן אחר ישבן, זום לא הגיוני אחר משנהו. ולשם מה?! ללא ספק כולנו יודעים איך "פועל" מגבון לח ולאיזה איזור הוא משמש אצל תינוקות. האם כל העירום הזה באמת מוצדק??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: