תובנות

זה היה גרוע יותר ממה שחשבתי...

(וכן, אני יודעת שזה בדיליי של איזה חודשיים, אבל מי היה מאמין שהשביתה תימשך כל כך הרבה זמן?? מה גם שההיגיון הבריא אומר שברגע שאמצא את עבודת חלומותיי- תיגמר השביתה. כך שלמעשה היום קירבתי, ולו במעט, את סיום השביתה. פרחים יתקבלו בברכה).

במקום הראשון בו חיפשתי עוד היו מספיק נחמדים בשביל לא לנפץ לי את האשליות שאולי כן אתקבל:

אני (במבט הכי חמוד-ורוניקה-מארס-במצב-רוח-טוב): "שלום, אתם אולי מחפשים עובדים?"

מוכר: "את אחרי צבא?"

אני: "כן!" (יששששששששששששששש נקודה לזכותי!!)

מוכר: "כמה ימים בשבוע את יכולה לעבוד?"

אני: "כרגע אני יכולה כל יום.." (פליז פליז פליז שלא ישים לב למילה "כרגע"!!)

מוכר: "מ'זתומרת כרגע? את לומדת?"

אני (מתחילה להעביר את המשקל מרגל לרגל..): "אני סטודנטית.. אנחנו בשביתה"

מוכר (בתרועת ניצחון): "אההה שמעתי שכל הסימסטר שלכם יבוטל!"

אני (רוצה לרצוח אותו. מה הוא כל כך מרוצה מעצמו??): "כן..."

מוכר: "וכמה תוכלי לעבוד כשתיגמר השביתה?"

אני: "אמממממ אני עוד לא יודעת מה יהיה עם ההשלמות והכל.. אני לא יודעת איך תיראה המערכת שלי.." (גרררררררררררר אני והכנות המסריחה שלי!! אני חייבת ללמוד לשקר...)

מוכר: "אני מבין."

 שתיקה מביכה  

 המוכר מתפלל שאצא בעצמי מהחנות, אבל זה לא יקרה!!! 

מוכר: "אוקיי אז תשאירי שם וטלפון ואם נצטרך נתקשר אליך"

אז השארתי. נו מה יכולתי לעשות?

וזה עוד היה בחנות ממנה הרשתי לעצמי לצאת אופטימית... בחנות השניה המוכרת הייתה מתוחכמת יותר (אין מה לעשות, נשים יותר חכמות):

מוכרת (לאחר שיחה דומה לשיחה שהתנהלה בחנות הראשונה): "ואם תישאר לך אותה מערכת- כמה ימים בשבוע את לומדת?"

אני (שיט!! למה היא שואלת שאלות קשות?? נו, תשקרי! תשקרי! תשקרי!): "אני לומדת 4 ימים בשבוע.." (ארררררררררר כנות היא תמצית כל הרוע)

מוכרת (מרימה גבה סגולה. כן, הגבות שלה היו סגולות): "אז לא תוכלי לעבוד בימים האלה?"

אני (מתחילה לגמגם. הטיק בצוואר חוזר. הוריד במצח מאיים להתפוצץ): "אני אוכל לעבוד.. בערב.. אני לומדת עד 5.. 6 ככה.."

שתינו מבינות שאין סיכוי. די, זה נגמר

המוכרת מתפללת שאצא בעצמי מהחנות, אבל זה לא יקרה!!!

מוכרת: "טוב אז תשאירי שם וטלפון ואם נצטרך נתקשר אליך"

רק היום קלטתי באמת עד כמה המצב גרוע. אין שום סיכוי בעולם למצוא כרגע עבודה נורמלית. כבר יצא לי לשמוע אנשים שאומרים "נו, היו לכם עכשיו חודשיים חופש לעבוד! מה אתם מתלוננים על הקיץ? תעבדו עכשיו"- פשוט חיים בסרט.. הסטודנטים היחידים שאני מכירה שעובדים כרגע- עובדים או אצל ההורים שלהם, או בבייביסיטר אצל שכנים או במלצרות שבה הם עובדים עוד מלפני השביתה.. במצב הקיים, תתפלאו, משפטים כגון "אין לי מושג כמה זמן אני יכולה לעבוד אצלך" או "השביתה עשויה להיגמר מחר ואז יהיו השלמות כל ערב" או "אני יכולה להתחייב ל5 דקות הקרובות" – לא עושים יותר מידי רושם על המעסיק הפוטנציאלי.. מפתיע, Isn't it?

כן, אני מתוסכלת.

אם מישהו מכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שצריך עובדת שיכולה להתחייב ל5 דקות הקרובות- אני אשמח לשמוע... :/