תובנות

אבל בכל מקרה, ליתר ביטחון, הכנתי רשימת תירוצים :)

אז בד"כ אני מעדכנת לקראת יום חמישי ככה,

זו לא איזו מסורת מתוכננת, אלא שפשוט בימי חמישי אני שוטפת את הבית (לאחרונה ברביעי), וככה יוצא שיש לי זמן לחשוב, זמן לעצמי.

העבודה היא מונוטונית (זה לא שדרושה מחשבה מעמיקה כדי להזיז ספה ולהעביר סמרטוט), המוסיקה באוזניות מתנגנת בקולי קולות- אבל זו מוסיקה שאני מכירה כבר יותר מידי טוב, אז לא באמת מקשיבים. ואז המחשבות נודדות להן..

בד"כ אז אני מתחילה להתעצבן מכל הדברים הקטנים האלה שאני מפנימה כל יום.. סוג-של שחרור קיטור. ואז בד"כ גם נבנה לו הפוסט הבא.

המשפטים מתחברים מאליהם, וכל מה שנותר לי הוא לסיים לשטוף מהר ולרוץ למחשב לשפוך את הכל לפני שאתפוצץ.

אבל השבוע,

משהו נשבר. במקום מחשבות נודדות על נושאים אקטואליים- כל מה שהיה לי בראש זה מספרים ואותיות ונוסחאות ומבחנים ושאלות ובקיצור-

לימודים.

אז זה התירוץ מס' 1 שלי :)

מה לעשות, השביתה נגמרה והלימודים התחילו.. מה זה התחילו! כולל ימי שישי. ממש תענוג.

אבל די לקטר.. לא שאין על מה, אבל זה לא המקום.

אז זה היה התירוץ הראשון.

חוץ מזה, היה שבוע בעייתי. מלא בדאגות.

החמוסה של הבונבון חולה :(

אין יצור מופלא יותר על פני האדמה מאשר חמוס.. באמת. ברגע שמתרגלים לריח (והוא דורש קצת התרגלות)- אתה מגלה פרווה נהדרת שמתחתיה מסתתר טורף מתוק ועצבני, סקרן ותזזיתי בטירוף :)

אבל כל זה איכשהו נפסק ביום חמישי, שבוע שעבר. בניגוד לאופי הפרוע שלה, היא פשוט הפסיקה לזוז. בפעם הראשונה מאז שאני מכירה אותה- אחזתי את גופה הקטן בזרועותיי והיא נכנעה להן.. לא נשכה, לא קפצה, לא חיפשה איבר גוף שלי לאכול. ואז ידעתי שיש סיבה לדאגה.

בהתחלה הוטרינר אמר שפעת. חמוסים יכולים לקבל ולהעביר שפעת לבני אדם.

אבל אחרי שבוע עם אנטיביוטיקה והאכלה והשקייה לפה- לא נראה שיפור, ואפילו מצבה הורע- היא התחילה לגרור את הרגליים האחוריות ודישדשה באומללות ברחבי הבית.. שוב נקראה לוטרינר ושם אחרי בדיקות דם וצילומים הוחלט להכניסה לניתוח דחוף.

הניתוח היה אתמול.

ממש כאילו הייתה בן אדם, ישבנו אני והבונבון וכססנו ציפורניים והשתגענו מדאגה וחיכינו לטלפון שיבשר ולא רצינו שיצלצל. בסוף הוא צלצל.

** אנחת רווחה **

הוטרינר אמר שזו מחלה ויראלית. חיידק בשם ECE התמקם לה במעי ועשה בעיות. השם ה"עממי" של המחלה הוא Green Slime Disease אז אתם יכולים רק לדמיין מה בדיוק הוא עשה שם במעי.. נבלה!

בקיצור,

זה לא כזה נורא. הוא אמור להיות יחסית קל לטיפול. האנטיביוטיקה הראשונה הוחלפה באחרת והיא קיבלה עירוי נוזלים. בעזרת השם בתוך שבוע היא אמורה לחזור לעצמה.

אז זה היה תירוץ מס' 2 :)

וכדי לסכם אותו קבלו 2 תמונות- אחת יחסית ישנה של החמוסה (כשהיא עוד הייתה פיצקית וחומה, וכמובן אוכלת לי את האצבע :)), והשניה שלה משבוע שעבר (כשהיא כבר הייתה חולה והבונבון נאלץ להאכיל אותה כי היה לה קשה להגיע לאוכל לבד.. ) :

טוף,

זה היה פוסט שלם של תירוצים על למה לא כתבתי פוסט שלם חדש.

מקווה שהמצב ישתפר ומדובר ב"התייבשות" זמנית, כי לכתוב זה כיף.

לסיום,

רק מילה אחת למישהי מיוחדת:

genet-x, יא חתיכת בלונדה, אם את עדיין לא יודעת מי אני, יש לנו בעיה חמורה :)

(אבל לא לגלות לאף אחד את זהותי הסודית! אנשים במצוקה ברחבי העולם זקוקים לי!! P-: )

שבת שלום.