תובנות

וכעת לפינת: "כל הכבוד... יא זבל"

# ביום רביעי שעבר, לאחר שצפיתי כהרגלי ב"הישרדות", גלשתי לי גם לתוך "היום שהיה", עם גיא זהר. הוא משעשע כזה, נורא לא רישמי. בקיצור, הוא הזדעזע עמוקות מהעובדה שתחנת הרכבת בישוב להבים שבנגב נקראת "להבים" (Crazy, isn't it?) ולא נקראת "להבים רהט", על שם הישוב הבדואי הסמוך.

ואני שואלת- סליחה? למה שהיא תיקרא בכל שם אחר שהוא אינו שם הישוב בה היא נמצאת? בדיוק כמו כל תחנות הרכבת האחרות בארץ? אבל לא, התחנה הזו ספציפית סומנה ע"י שמאלני הארץ בשל 2 סיבות:

           1) בלהבים יש אנשים עם כסף.

           2) ברהט יש בדואים.

השילוב של 2 הסיבות הללו הקים את יפי הנפש ממרבצם (בבתי הקפה של צפון ת"א?) והריץ אותם היישר לבג"צ, לבכות על אפליה, גזענות ועוד כהנה וכהנה עוולות.

ואני אומרת- סבבה. צודקים. מכיוון שהם הישוב הסמוך, הם גם כן משתמשים בתחנה, ולכן הגיוני לקרוא לה "להבים רהט". בנוסף, הייתי פונה לבג"צ על מנת לשנות את שמה של תחנת הרכבת בכפ"ס ל"כפר סבא- קלקיליה- רעננה- גבעת חן- רמות השבים- כפר מלל- גן חיים- צופית- בצרה" – ואם במקרה שכחתי איזה ישוב/מושב קטנטן נוסף באזור- אתם יותר ממוזמנים להודיע לי על מנת שאוכל לצרף את שם הישוב לעתירה.

את תחנת הרצליה הייתי משנה ל"הרצליה- רעננה- כפר שמריהו- גליל ים- רישפון". קצר, סולידי.

ובת"א בכלל צריך לשנות ל:"תל אביב- כל הארץ:______" > הקו התחתון מסמל שטח נרחב מאוד בשלט בו יופיעו כל שמות ערי ארצנו, כי תכל'ס- מי מאיתנו לא השתמש לפחות פעם אחת בחייו בתחנת הרכבת בת"א על מנת להגיע אל ביתו ומביתו? ומכיוון שאנחנו משתמשים בה, אין סיבה שהיא לא תיקרא על שם כולנו.

אז כל הכבוד, גיא זהר, שהעלית למודעות של כולנו שאתה כה טיפש. בעצם, אל תרגיש רע- אתה בחברה די טובה. (ושימו לב בעיקר לדבריו של ד"ר ברנדשטטר בפסקה האחרונה. הייתי מרססת את הפסקה הזאת על קיר ביתו של מר זהר, רק שאני לא יודעת איפה הוא גר. וגם אין לי כל כך זמן עם הלימודים והכל..)

# הפעם, שימו לב- כל הכבוד אמיתי! כל הכבוד לחברי האקדמיה שבחרו בסרט הזר "הזייפנים" על פני הסרט הנוראי והמפגר "בופור". אני חייבת להודות שלרגע פחדתי שאשכרה יש "לנו" סיכוי לזכות, אבל תודה לאל הבוקר הגיע ועמו הבשורות המשמחות של YNET, שהנה הצדק שוב הרים את ראשו לרגע מהחול (וחזר לשם מיד, אל תדאגו).

זה פשוט, הסרט "בופור" הוא לא סרט טוב, הוא לא סרט שמציג אותנו באור חיובי, הוא לא סרט שמשקף את המציאות כפי שהיא הייתה שם- והכי חשוב- וגם הכי נטחן- השחקנים. כן כן, נו- אלה שלא שירתו בצבא. אני יודעת, גם לי נמאס לשמוע על זה. אבל לשמוח לאיד לא נמאס לי :) מה לעשות שלבמאי מטומטם כמו יוסף סידר, שהחליט לעשות סרט על נושא קשה וכאוב, סרט שמבוסס על מציאות שבה נהרגו חיילים- והחליט באותה הזדמנות לזרוק ז** לפרצוף של המשפחות השכולות- ובכן- מה לעשות שממש לא מגיע לו אוסקר. מקסימום בעיטה בישבן (אבל שוב, אין לי זמן. לימודים והכל).

האם הוא באמת לא היה מסוגל לוותר על משחקו האיכותי כל כך והמשובח של אושרי כהן, לטובת מישהו שכן יש לו ניסיון כלשהו בלהיות אזרח הגון? (או למשל, שחקן טוב..?)

וכן, כולכם תגידו: "האם בשביל לשחק נרקומן צריך באמת להיות נרקומן? האם בשביל לשחק זונה צריך להתנסות בזה?" אז הנה, חסכתי לעצמי כמה תגובות לפוסט. התשובה היא לא. אבל, במדינה בה קל יותר למצוא אנשים שכן שירתו בצבא מאשר אנשים שלא, הייתי מצפה מבמאי של סרט העוסק בנושא רגיש כל כך- להתאמץ קצת יותר, לחשוב קצת יותר על המשפחות שבאמת איבדו את ילדיהם באותו קרב עקוב מדם, ואולי בכל זאת ללכת על שחקן שיודע צבא מהו. אפילו אם זה אומר להתפשר, כי באמת-  לא ראיתי איכויות משחק כמו של אושרי כהן. כלומר, את שלו. לא ראיתי. כנראה הוא מחביא אותם טוב.