תובנות

אני חושבת שזה קורה אי שם בשלהי שנות העשרה. הישראלי הממוצע מתחיל להבין לתוך מה הוא נולד; מדינה שבה שחור הוא לבן, צודק הוא שגוי ושחיתות היא עניין שבשגרה.

מדינה- סתם לשם הדוגמא- שלאחר עשרות שנים של הנפקת רישיונות נהיגה בשגיאת כתיב מפגרת (Permit, הא? למי בדיוק נתנו לתרגם את זה??) החליטה להוציא רישיונות חדשים- וכמובן שכחה לציין עליהם פרט קטן-פיצפון-כמעט-ולא-חשוב: תאריך הוצאת הרישיון. וכך חזרנו כולנו להיות נהגים חדשים :) זה כמעט מצחיק.

אבל רק כמעט.

אותה המדינה ממש, מנסה לאחרונה לשכנע אותנו שירוק הוא השחור החדש. וכמובן שהקורבן הנוכחי הוא ל"ג בעומר.

אז נכון, ל"ג בעומר הוא לא חג חיובי במיוחד: הוא מזהם ומסריח את האוויר בצורה בלתי רגילה, מעודד גניבת קרשים מאתרי בניה, מאפשר לפסיכופתים לזרוק חתולים לאש, גורם לכולנו לאכול גוש פחם מסרטן שבעברו הרחוק היה תפוח אדמה וכו' וכו'.

אבל,

את זה אני אומרת ממרום גילי המופלג. אני את המדורות שלי כבר עשיתי ואני חייבת להודות- נהניתי מכל רגע. ועכשיו כשהזדקנתי ואין לי שום כוונה לצאת למסע גניבות-קרשים עם עגלת סופר, אני יכולה להרשות לעצמי למחות על זיהום האוויר.

אותו הדבר בדיוק מרשה לעצמו לעשות תום וגנר.

וזה לא שהוא לא צודק, אבל ההתעסקות הזאת בכל מה שמינורי, שולי וחסר משמעות- גובלת בחלמאות של ממש.

זה מזכיר לי תחום בתורת המשחקים שנקרא "טרגדיית ההמונים". מה שעומד מאחורי המושג היא התיאוריה שאין זה מן הנמנע שמשאב ציבורי ינוצל-מעבר-ליכולתו-להתחדש, בהינתן גישה חופשית אליו לכלל האוכלוסיה. ובמילים פשוטות יותר- המשמעות של זה היא שלא משנה מה אני, אתם, החברים שלכם, המשפחה שלכם או אפילו כל תושבי השכונה יעשו- לא תיהיה לזה שום השפעה ממשית. אתם יכולים להימנע מלהדליק מדורה- אבל מכיוון שכל שאר האוכלוסיה תדליק- לתרומה הקטנה שלכם לא תיהיה שום משמעות.

עצוב, אבל נכון.

 אז אתם יכולים להגיד שצריך להתחיל מאיפשהו. שאם כל אחד יחשוב ככה אז כלום לא יזוז. גם זה נכון, ואני מסכימה עם הגישה הזאת. אני אישית חוסכת בשקיות ניילון כבר שנים (עד למצב של קרעי-שקית, וגם אז יש לי רגשות אשמה כשאני זורקת אותן), אני חוסכת במים, אני נוסעת לרוב בתחבורה ציבורית ואני מנסה לשכנע אנשים אחרים לפעול כמוני. אבל עמוק בפנים, אני יודעת שזה יותר בשבילי מאשר בשביל הסביבה.

וזה לא שאין פיתרון ואין עתיד.

פשוט, אנחנו לגמרי לא בכיוון. העובדות הפשוטות הן שגם אם נשתדל ממש- אנחנו לא נגיע לרבע מהזיהום שמייצרים מפעלי התעשייה בארץ. ושם טמונה הבעיה האמיתית. רוצים לעשות שינוי? תתחילו משם, לא מהאזרח הקטן.

אז למה זה לא קורה באמת?

פשוט.

הון- שלטון.

הון. שלטון.

הון________________שלטון.

איך שלא תסתכלו על זה, הם באים ביחד. ובעיקר בארצינו הקטונטונת.

זו משוואה פשוטה: מפעלי תעשייה מגלגלים מיליונים – חלק מהמיליונים מוצאים את דרכם לכיסם של פוליטיקאים מסוימים (במעטפות דולרים?) – פוליטיקאים יודעים מה טוב בשבילם – אין חקיקה נגד זיהום.

ואפילו נלך יותר רחוק ונתייחס לחוקים המעטים שכן קיימים בנושא:

איכשהו עובר חוק כלשהו – אף אחד לא שם ז** - המשטרה ביזיון – אין אכיפה.

אגב במשוואה שלמעלה אפשר להציב כל חוק שהוא- והיא תמיד תישאר נכונה! זו משוואת פלאים :)

אז מה עושים?

מציקים לאזרח. דוחפים לו שקיות בד ומוציאים מיליוני שקלים על פרסומות לחיסכון במים.

ואגב מים.

זו גם סוג-של בעיה שעומדת להתפוצץ לנו בפרצוף. זוכרים את הפוסט ההוא על הצמא שעומד להגיע ב2027? רק היום נפל לי האסימון- המרצה לא דיבר על מדינות אפריקאיות נחשלות. הוא דיבר עלינו.

חבר'ה, ברצינות שניה.

אין מים במדינה.

באמת, אין. אוטוטו אנחנו מגיעים לקו השחור, ומשם כבר אי אפשר לשאוב. מי התהום שלנו מתדלדלים בצורה מסוכנת ויש סכנה ממשית להמלחתם. מי גשמים לא מנוצלים וזורמים להם באין מפריע לים.

פשוט זוועה.

ואתם יודעים מה? מה שבאמת הכי משגע אותי בשחיתות הממשלתית בישראל- אפילו יותר מכל השוחד-אונס-מירמה-הפרת-אמונים – זו הגישה הזו שמשום מה הפכה פה לנורמל- של "אחריי המבול".

איזה מבול?? סופת שלגים!

ראשי ממשלה כיום יודעים שהקדנציה שלהם תימשך מקסימום 4 שנים- ורוב הסיכויים שעוד פחות. אז למה לטרוח לעשות תוכניות ארוכות טווח? אחרי שיפרשו מתפקידם/יפוטרו בבושת פנים/ייזרקו לכלא/ ייכנסו לתרדמת- הרי יהיה להם די והותר כסף ופרסום ומשכורת לכל החיים- והם יוכלו לברוח במהירות מהארץ הזו שפירקו לחתיכות ולא השקיעו בה דבר.

והם יודעים את זה.

מצב המים בישראל הוא בדיוק הדוגמא לכך. נכון, מפמפמים לכם על זה כל היום בכל מהדורות החדשות. זו כבר נחשבת לפיסת החדשות השגרתית והמשעממת ביותר. אפילו ניסו פעם להכריח אותנו לחסוך במים ע"י פרסומת שבמרכזה ילד-שטן שמתגנב מאחורי מבוגרים וצורח עליהם במטרה לגרום להם להתקף לב.

אולי זה עבד, אולי לא. אבל זו לא הפואנטה.

הפואנטה היא שעובדים עליכם. ממש ככה.

מצב המים אמנם קטסטרופלי בכל קנה מידה- אבל הדרך לפתור אותו עוברת קודם כל בחקלאות, ורק אח"כ בבתים פרטיים. והסיבות הן:

א. כי החקלאות מנצלת כ- 68% מסך צריכת המים בישראל, בעוד שהמגזר הביתי מנצל "רק" כ25%. ומאחורי האחוזים האלה מסתתרים מיליוני מטרים מעוקבים של מים בשנה.

ב. ואולי הסיבה החשובה יותר- כי זה יותר פשוט. במקום לרדוף אחרי 7 מיליון תושבים במדינה ולנסות לשכנע אותם לשטוף את האוטו עם דלי ולא למלא השנה את הבריכה- אפשר פשוט להציע לחקלאים אלטרנטיבה זולה ויעילה יותר להשקיית אדמותיהם- מי קולחין.

הרי אם תחשבו על זה- כמעט כל המים מהמשק הביתי מוצאים את עצמם בסופו של דבר בביוב. אז מה יותר הגיוני מלנצל אותם? להזרים אותם בחזרה למערכת?

קיימות כיום שיטות ניקוי שיכולות להביא את המים למצב של כמעט-מי-שתייה, ובוודאי במצב מספיק טוב בשביל השקיית שדות חקלאיים. אני לא מבינה איך לעזאזל ייתכן שבמדינה מתוקנת (או שלא..?) שמודעת למחסור האדיר במים שעומד לפקוד אותה- עדיין מנוצלים מאות גלונים של מים ביום להשקיית שדות חיטה וכותנה? זה פשוט בלתי נתפס.

וגם התפלה זה פיתרון לא רע. אם יש דבר אחד שלא חסר לנו בישראל (מלבד חלב ודבש כמובן) זה מי ים. למה לא להשתמש בהם להשקייה/שתייה?

אבל לא. למה לטרוח?

יותר פשוט להטיף לציבור שלא אכפת לו ולטמון את הראש בחול. מה שיהיה יהיה.

ואולי כבר מאוחר מידי?