תובנות

מפטרים את ניזאר חסן.

אני חייבת להודות שכשקראתי את הכתבה ב"ישראל היום"-  פשוט חייכתי. מעט מידי יוצא לי לחייך כאשר אני מרגישה שצדק כלשהו נעשה. הפעם האחרונה שהרגשתי ככה הייתה לפני חודש בערך, כשעמדתי בפקק וכרגיל הגיע חכמולוג ועקף מהשוליים. אחרי כמה דקות כשהתקדמנו בפקק ראינו שבקצהו עומדת ניידת משטרה, וכמובן אותו נהג אומלל שנאלץ להסביר למה הוא זבל.

כן, אלו מסוג הדברים שעושים אותי מאושרת. אני סוטה.

אז בקיצור, נחזור לעניין.

ניזאר חסן.

למי שלא מכיר (או שהראש שלו היה תקוע באדמה בחודשים האחרונים)- ניזאר הוא מרצה לקולנוע במכללת ספיר שידוע (מאוד) בפרובוקציות הילדותיות המפגרות שלו ובהתעללות שלו בסטודנטים.

עד כה כל מעלליו הילדותיים עברו ללא הפרעה, כי הוא התעלל בכולם באופן שווה. ואילו דווקא בנובמבר האחרון הוא עבר את הגבול.

סטודנט בשם אייל כהן חזר משירות מילואים ארוך ומיהר להגיע לשיעור. במדים. ניזאר ראה את החייל בדלת ומיד דרש ממנו שלא יהיה נוכח בשיעור, וטען כי הוא "לא מלמד חיילים, שוטרים וקצינים במדים". אייל סירב לצאת והתיישב במקומו. במשך כל השיעור המרצה סירב לאפשר לאייל לדבר, וכאשר הוא הצליח להשחיל מילה ניזאר קטע אותו, בטענה כי "אני אמרתי שאני לא מלמד קצינים וחיילים, בשיעור הבא תגיע עם לבוש אזרחי ואני אתן לך עשר דקות לומר את דבריך", בנוסף הוא זרק לעברו אמירות ועקיצות לאורך כל השיעור, צעק עליו 'כן המפקד' מספר פעמים, הצדיע בזלזול ודיבר על צה"ל בהקשר שלילי, כשהוא מביט באייל.

ורק בשביל שלרגע לא יהיה לכם ספק- זו לא פעם ראשונה שהאנטישמיות המכוערת של אותו מרצה נתעב מראה את פניה. מקרה נוסף שאירע לפני כמה חודשים ופורסם לאחרונה הוא של סטודנטית שעל תיקה היה מצויר דגל ישראל. ניזאר דרש ממנה להפוך את התיק כדי שלא יצטרך לראות את הדגל, וכאשר היא סירבה הוא ניגש אל התיק בעצמו וסובב אותו בברוטליות. וכך עשה מספר פעמים לאורך השיעור בכל פעם שהיא סובבה את התיק חזרה.

עכשיו תעצרו רגע מלצקצק בלשונכם השמאלנית שבטח כבר מתה להגיד משהו בסגנון "הבעת עמדה לגיטימית", "המרצה לא אוהב מדים ונשק בלי קשר ליהודים", "חופש אקדמי", "זו הכיתה שלו וזכותו להחליט" או אפילו ללכת רחוק עד כדי "מדובר במדי צבא כיבוש". אגב, רוב הציטוטים האלה נלקחו מדבריו של אחמד טיבי. נו, זוכרים? המרגל ההוא? אגב, מה קורה עם זה? שכחו לשים אותו בכלא..? טוב, לא חשוב.

תחשבו רגע באמת – בשיא הרצינות, תעצמו שניה עיניים – ותחשבו אם המצב היה הפוך.

אני יכולה ממש לדמיין את זה אצלי באוניברסיטה, כי לא חסרות ערביות שמגיעות עם רעלה. עכשיו דמיינו תחילת שיעור, כולם מתיישבים במקומם ונכנסת סטודנטית עם רעלה. המרצה היהודי מעיף בה מבט אחד ודורש לגרשה מהכיתה מיד. הוא קורא לעברה קריאות של "אלחמדולילה" ו"אללה ווקבר", מזלזל במנהגי הערבים (אני לא ממש יודעת איך לתרגם את "מצדיע בזלזול" למקרה זה.. אבל דמיינו משהו דומה). לבסוף היא מתיישבת בנחישות והוא בכל זאת מתחיל את השיעור. היא מנסה לשאול שאלה והוא מתפרץ וקוטע אותה בחדות: "אני לא מלמד פה ערבים עם כאפיה או ערביות עם רעלה!! תבואי פעם הבאה עם שיער פזור ואתן לך עשר דקות לדבר!".

ברצינות שניה,

תחשבו.

קחו לכם עוד כמה שניות.

עוד קצת.

.

.

.

.

לאן הגעתם כבר?

אתם מדמיינים המון ערבי זועם יוצא לרחובות ושורף צמיגים? מכוניות?

כל שרי הממשלה השמאלנים תולשים את שערות ראשם מרוב כאב על הסטודנטית האומללה?

שלא לדבר בכלל על הח"כים הערביים.. וואי וואי איזו חגיגה תלך שם. כותרת ראשונה בחדשות של 20:00.

וסופרים ישראלים. פרופסורים מהאקדמיה. כל "אנשי הרוח" בארץ יצוטטו נדהמים וזועמים.

זה לא יירד מהכותרות עד אשר אותו מרצה- לא רק שיפוטר- גם שייכנס לכלא על העלבת ערבי, שבארץ זה יותר גרוע מרצח. בעצם, אני בטוחה שאנשים מסוימים ידרשו במותו, אבל אני בספק אם זה יגיע לזה.

לא כל כך מופרך, נכון? לאף אחד בכלל לא יהיה ספק, אפילו לרגע, שמקומו של אותו מרצה הוא לא באקדמיה. שיש איתו איזושהי בעיה. בדוגמא שלי יקראו לזה "גזענות". במציאות של ניזאר חסן קוראים לזה "שנאת יהודים" (אפשר גם "אנטישמיות" אם אין לכם כוח לשתי מילים).

אז תסבירו לי, למה המצב כאן שונה?

איך זה הגיוני שחייל שחוזר עייף ומלוכלך ממילואים, מלשמור על התחת של אותו מרצה וכל שאר הסטודנטים בכיתה (שכמובן לא טרחו לתמוך בו באותו רגע, ולא יצאו במחאה מהכיתה כפי שהיו צריכים לעשות. מצד שני- סטודנטים לקולנוע. הרי רובם שמאלנים ובטח שחצי מהם לא עשו צבא, אז זה לא ב-אמת מפתיע), חייל שלא רוצה להפסיד חומר יותר ממה שכבר הפסיד כששירת את מדינתו – מוותר על לעבור בבית, על מקלחת, על ארוחה טובה ומגיע ישר למכללה – איך זה שחייל כזה זוכה לעבור מסכת השפלות פומביות כפי ש"זכה" לה אייל כהן?

ואחרי שהמקרה כבר קרה- איך זה שסטודנטים מספיר יוצאים להפגין למען המרצה???

תסבירו לי,

כי אני באמת לא מבינה. זה מעבר לתפיסתי איך אנשים, טיפשים ושמאלנים ככל שיהיו, יכולים לתמוך במעשה נתעב כל כך של מרצה נגד סטודנט?? מאיפה הם שואבים את כל הצביעות הזאת, כאשר ברור שאם היה מדובר במרצה יהודי הם היו מפגינים למען פיטוריו! אז לערבי מותר וליהודי אסור?

והכי מדאיג אותי-

אמנם מדובר במכללה, אבל איך זה שיש שם סטודנטים טיפשים כל כך? כלומר- נכון, הם לא התקבלו לאוניברסיטה אמיתית – אבל חשבתי שאפילו למכללות יש סף מינימלי כלשהו?

ועדיין, מגיעים ללמוד שם אנשים כמו הסטודנטית מלי, שצוטטה אומרת: "אי אפשר להכחיש שכל הסערה פרצה בגלל שהוא ערבי. הרבה שוכחים את הכישרון הבלתי רגיל שלו. נכון, אין לו שום זכות לפגוע בתלמיד שלו, אבל זה חסן ובגלל היותו מוכשר סלחנו לו, אבל בגלל היותו ערבי העניין יצא מפרופורציה".

וואו, מלי.

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.

ולכן לא אתחיל.

אניח לכם לפענח לבד את הסיבות הגורמות לאדם להתבטא כך.

כל מה שיש לי להגיד הוא דבר כזה-

אם כבר אתם הולכים לבצע משהו נתעב ממש,

אולי אפילו רצח,

כדאי שתיהיו באמת באמת מוכשרים במשהו

(רצוי במקצוע חשוב וחיוני כמו קולנוע)

כי אז, ידידיי

הכל נסלח :)

לקריאה נוספת בנושא: "דעות" הפעם מאת דוד פישר

(האמתי שבכוונה נמנעתי מלקרוא את הטור של פישר לפני שכתבתי את הפוסט, כדי שלא "אגנוב" משם רעיונות מבלי לשים לב. עכשיו כשכן קראתי אני רואה שגם הוא נתן את הדוגמא של הערביה ברעלה, אבל כל דימיון בין הפוסט לבין הטור של דוד פישר מקרי בהחלט).