תובנות

"אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, לשאת דברים"

אולמרט: "אזרחים יקרים, בימים האחרונים אני בטוח שחלקכם חשתם שביטחון המדינה התערער, אבל אני מבטיח לכם בכל לשון כי לא ננוח ולא ננום, ולא נבליג על נפילת הטילים הבודדים בימים האחרונים..."

עיתונאי: "אדוני, מדובר ב79 טילים מאז עופרת יצוקה ועד אתמול"

אולמרט: "ואני מבטיח לכם שאנו נגיב ברגע שמניין הטילים יעבור את ה80 ולא נאפשר לחמאס.."

עיתונאי: "אדוני, היום נפלו עוד שני טילים, ועכשיו רק 12 בצהריים"

אולמרט, משתעל: "אנו נילחם בחמאס בכל הכוח העומד ברשותנו, אם רק יעזו לשלוח עוד טיל אחד.."

עיתונאי: "מדווחים לי כי ממש בדקות האחרונות הייתה נפילה של טיל"

אולמרט: "... שייפול באשקלון"

עיתונאי: "מדווחים לי כי הוא נפל באשקלון"

אולמרט: "... היישר על גן ילדים"

עיתונאי: "אדוני, הטיל שנפל הרגע באשקלון- נראה כי הוא נפל על גן ילדים"

אולמרט: "... אנו נגיב בחומרה!! אם הטיל נפל באשקלון על גן ילדים סגור והרג ארנבת"

עיתונאי: "רגע... אני מקבל דיווח ישיר מכתבנו בדרום.. ונראה כי יש קורבנות לטיל. מדובר בשפן.."

אומלרט: "יששששששששש.. שפן זה לא ארנב, כידוע, ולכן נראה ששוב יצאנו מנצחים וחמאס מפחד ולא יעז..."

עיתונאי: "וארנב. נראה כי הטיל פגע בפינת החי"

אולמרט: "ס'עמק... אממממ כלומר- לא ניתן שיאיימו עלינו! לא נסכים שאזרחי המדינה ירגישו מאויימים. אנחנו חזקים! אם רק יעזו בחמאס לירות טיל שיפגע בגן ילדים סגור באשקלון ויפגע בארנב בצבע ורוד- הרי שנגיב בצורה מיידית ולא פרופורציונלית!!!"

עיתונאי: "אדוני.."

אולמרט: "מה עכשיו מה?????? אל תגיד לי שהארנב היה ורוד!!!!!"

עיתונאי: "ובכן, מדובר בזן מיוחד של ארנבים ללא פרווה.. אז אתה יכול לנחש שצבע גופם הוא.."

אולמרט, נאנח: "ורוד..?"

- שקט באולם -

אולמרט: "ובכן, זה לא מותיר לי שום ברירה אלא להגיב לדברים הקשים. החמאס עבר כל גבול" אולמרט נעמד במקומו. "אני פונה לראש החמאס, וכדאי מאוד שהוא יקשיב לי טוב טוב עכשיו!!" קולו של אולמרט גובר ממילה למילה, האולם שקט מלבד התלחשויות בין עיתונאים שמנסים לנחש מה עומד לקרות- פעולה קרקעית? מלחמה נוספת? הפצצות אוויריות?

אולמרט עומד כעת והאורות באולם מעומעמים. הוא מביט היישר למצלמה, מכחכח בגרונו ונוהם:

"נו נו נו חמאס!!! לא יפה!! אירגון טרור רע!! רע!"

העיתונאים בהלם. אף אחד לא אומר שום דבר.

עיתונאי: "אמממממ... אדוני ראש הממשלה.. האם זה הכל? זו התגובה שלנו נגד החמאס?"

אולמרט מתיישב במקומו ומחייך.

"אני הרי אמרתי לכם שלא יהיה פרופורציונלי, לא?"

לאן שלא מסתכלים במערכת בחירות הנוכחית- it's all about rights.

נראה כאילו כולנו השתגענו וחזרנו להיות ילדים קטנים שרוצים הכל וחושבים שהכל מותר.

הרצון החזק הזה להיות יותר דמוקרטים מדמוקרטיה איכשהו משתלט על המוחות של רבים מאיתנו וגובר על כל היגיון יסודי.

מה זו זכות בכלל?

האם אני היחידה שזוכרת עוד איכשהו משהו מהבגרות באזרחות? שלזכויות של האזרחים מוצמדות גם חובות בסיסיות?

אז נכון, זכויות זה חשוב ולא הייתי רוצה שמישהו ייטול ממני את הזכות להשמיע את דעותיי- זכות בה אני משתמשת הרבה מאוד. או את הזכות להצביע, או את הזכות לרכוש השכלה.

אבל-

יש גבול לכל תעלול, כפי שאמרו חכמים ממני. אתה לא יכול להמשיך להעניק עוד ועוד זכויות למי שיורק לך בפרצוף, למי שמשתמש בזכויות האלה כנגדך. על מנת להורגך.

אני מדברת על שני נושאים-

אחד מהם הוא פסילתן-וכמובן-כמה-מפתיע-החזרתן ע"י בית המשפט העליון (מישהו אמר צדק לכל?) של מפלגות בל"ד ורע"מ-תע"ל לבחירות בישראל, למרות המצע הגזעני, הלוחמני והמסית (אני מניחה שהשם מוסטפא יביא אותך רחוק יותר מהשם כהנא במדינת ישראל). למעשה, המפלגות הללו שמתמודדות על כיסא בממשלת ישראל, על משכורת ממשלם המיסים הישראלי ועל היכולת להשפיע על חוקיה של מדינת ישראל- בכלל לא מוכנות להכיר במדינה. רק לי זה נשמע... ובכן... טיפל'ה טיפל'ה מגוחך? אולי אבסורדי קצת? אולי קצת כמו לירוק לבאר שממנה אתה שותה- ועוד איזה שותה! עשרות אלפי שקלים בחודש + מכונית + מזכירה.

אבל למה לא. בשם הדמוקרטיה הכל מותר.

העניין השני הוא סיסמת הבחירות של ישראל ביתנו שעושה לאחרונה לא מעט רעש. "בלי נאמנות אין אזרחות" קורא ליברמן, והוא כמובן מתכוון בדבריו להתבטאויות הבלתי נסבלות של ח"כים ערביים שנוסעים למדינות ערב "מתוקף תפקידם" ומנצלים את השהות שם כדי להיפגש עם בכירי החמאס ולעודד כמה שיותר את הטרור הפלסטיני. שוב- כנראה שאני במיעוט כאשר משפטים כמו "אנחנו בעלי הארץ, לא אתם" מאת אחמד טיבי, או אפילו יותר כיף- "אני מוכן להיות שהיד", מאת הח"כ לשעבר (שעדיין מקבל פנסיה מהכסף שלי ושלכם) דהאמשה- מפריעים לי. כלומר, קצת.

וזה לא שאני מזלזלת בנאמנותם של הח"כים הנ"ל. אין לי שום ספק שהם נאמנים ב100% לטרור. וכל הכבוד להם על ההתמדה.

אני רק לא מבינה למה למען השם אנחנו מוכנים – לא רק לסבול התבטאויות כאלה- כי אם להמשיך לשלם עליהן כסף. והרבה.

יש גבול אפילו לדמוקרטיה. אפילו לזכויות.

אז עכשיו כולם קוראים לליברמן פאשיסטי. הלך רחוק יותר פרופ' ליאון דעואל, שפרס את משנתו במאמר מערכת בYnet, ושם לא בחל בשום אמצעי על מנת לתאר עולם שחור משחור באם ליברמן ייבחר. הוא בחר להשוות את ממשלת ישראל בראשות ליברמן ל- ובכן- לא פחות מגרמניה בזמנים חשוכים יותר (!!!). לא נסחף בכלל. קצת מצחיק שאדם שהגיע לרמת פרופ' צריך להשתמש בשיטות הפחדה נלוזות ומגוחכות כל כך.. קצת מזכיר לי את המערכון עם "חמאסטן" של ביבי. רק היה חסר שיוסיף בסוף המאמר "ובנוסף לכל- ליברמן יהרוג לכם את כל החתלתולים!!!!".

אז שיקראו לו פאשיסט. דיר באלק- אני מעדיפה להיות פאשיסטית מאשר מטומטמת! כמה אפשר לחטוף סתירות ולהגיש את הלחי השניה? למישהו יש בכלל ספק שמקרה דומה בארה"ב היה מביא לפיטורו המיידי של אותו חבר פרלמנט שהיה קורא להפיל את מדינתו? שלא לדבר על הוקעתו הציבורית... רק אצלנו ההסתה הזאת שווה 30 אלף שקל בחודש. לצחוק או לבכות?

היה זה דווקא אהרון ברק שאמר:

"דמוקרטיה לא צריכה להרוג את עצמה כדי להוכיח את חיותה".

האלימות גואה? הישרדות אשמה. תלמידים נכשלים במבחני המיצ"ב? זה הכל בגלל האח הגדול. התחממות גלובלית? אני בטוחה שלמפרץ האהבה יש בזה חלק.

בכל פעם שמשהו רע מתרחש במדינה- מיד מועלית תרבות הריאליטי על... איך אומרים את זה? על הגריל.

יש אפילו מי שמשווה בין יוסי בובליל לגלעד שליט! כאילו הפרסום המוגזם של הראשון פוגע בסיכוייו של השני. כאילו יש בכלל מקום להשוות בין תוכנית בידור מינורית לבין טרגדיה של מדינה שלמה שנמשכת כבר 900 ימים, ויכולה ואמורה להיפתר ע"י הממשל, ולא ע"י חובבי הבובלילים למיניהם.

ראשית כל הרשו לי לצאת מהארון:

גם אני צופה באח הגדול (אם כי לא בערוץ 20 אלא רק בערוץ 22).

גם אני צפיתי (ונהנתי מזה!) בהישרדות, וכנראה בקרוב אצפה שוב.

מפרץ האהבה היווה את הגבול בעבורי.

(מה גם שהוא שודר באותה שעה עם America's next top model )

אז אני מניחה שאני חובבת ריאליטי. לא מכורה, אבל חובבת. אני חושבת שההגדרה המדויקת לאנשים כמוני היא: "אנשים סתומים תת רמה חסרי תרבות שמדרדרים את האנושות כולה לאבדון".

שוב ושוב אני נתקלת בכתבות וטורים אישיים של מיני-אמנים בלתי רלוונטים שבוכים על גורל ה"תרבות" בישראל. ממש אובדן צלם אנוש.

הגבול הגיע בהתארגנות של מוזנחי ישראל שהחליטו שאם יבכו יחד על חוסר הלגיטימציה שלהם- אולי זה ייתן לדבריהם תוקף. ובמילים אחרות: "אוי אוי אוי, כבר לא מזמינים אותי לליאור שליין! כבר לא מצלמים לפנאי פלוס!".

אני לא חושבת שיש משהו רע בריאליטי. נכון, זה לא בדיוק מפתח את המוח והמחשבה, אבל כמו בכל דבר בחיים- גם במקרה של הריאליטי משפט המפתח הוא "כל דבר במידה", והמשמעות היא שכל דבר שעושים בעודף- בהגזמה- יכול להזיק.

ולכן-

ישיבה של 24 שעות מול ערוץ 20 בטלויזיה = לא כל כך טוב לילדיך.

צפייה של שעתיים בשבוע בערוץ 22 בתוכנית שוואלה- היא קצת מפגרת = לא רק שלא מזיק אלא לדעתי אף מועיל.

אחרי יום שלם של עבודה/לימודים, של לחץ ועצבים ואינפורמציה חדשה שמפלחת את דרכה לתאינו האפורים- השעתיים האלה של כיבוי המוח שוות זהב. זו ההתרגעות האולטימטיבית. מעין "אמבטיה חמה" לימי בצורת. מכבים את המוח, מנשנשים איזה זבל, עוטים חיוך מפגר על הפנים- בלי בושה- ונטענים באנרגיות חדשות. גם המוח צריך לנוח לפעמים.

אבל לא לדעת יהושע סובול ודומיו.

בעיניהם העולם המושלם הוא עולם בו לאחר 10 שעות לימוד אינטרנסיביות כולנו נחזור הביתה, נדליק ערוץ 22 ונצפה בדרמה דוקומנטרית על יחסי יהודים-ערבים במיקרו קוסמוס המודרני בו רדיפה אחר העושר מקבלת לגיטימציה חדשה לאור הגלובליזציה הממארת.

ואני תוהה-

ממה הם מפחדים בדיוק? מתחרות?

- קודם כל, אם נראה להם שאדם כמו בובליל מהווה תחרות כנגדם- אולי הם צריכים להביט על עצמם עמוק פנימה ולשאול- למה?

- דבר שני, אם נראה להם שהציבור שוכח מנוכחותם לנוכח ה"דם הטרי" בשוק- אולי הגיע הזמן שיפגינו נוכחות ויצרו משהו חדש, ישקיעו, יתאמצו. אני חושבת שכולנו נרוויח מזה.

- ודבר אחרון- לא יעזור כלום, בסופו של דבר מי שמוצלח מצליח. קחו לדוגמא את עידן רייכל- אפשר להתווכח על טעם ועל ריח- אבל לא על עבודה קשה. והוא עובד קשה. רק לפני כמה ימים הוציא דיסק חדש. בנה את דרכו למעלה ביזע ודמעות. לעומתו יש את נינט- אישיות ריאליטי רדודה שהוציאה דיסק כושל לפני המון זמן, ומאז עושה פרסומות. זמרת- היא לא.

חוץ מזה,

הרשו לי להשתמש דווקא באויב האנושות על מנת להוכיח את טענתי- כאשר האח הגדול נתבקש לארגן לדיירי הבית ערב שכולו סרטי דגל ישראלים, הבחירה שלהם הייתה בין 4 סרטים, שמתוכם 50% היו "צ'ארלי וחצי" ו- "חגיגה בסנוקר". אם אלו הסרטים המייצגים את התרבות הישראלית-

הרי ברוך שפטרנו.

האח הגדול. בגללו גלעד עוד בשבי?

רגע של נחת:

http://www.youtube.com/watch?v=phTtykyzWm0

אל תתעצלו ותקשיבו עד הסוף!!

בהתחלה נמלאתי תחושת גאווה, ואז הציפה אותי תחושת בושה איומה- שהדברים האלה צריכים להגיע ממנו ולא מאיתנו, ושאם אני הייתי אומרת את אותם הדברים ממש- היו קוראים לי גזענית ומחרימים אותי.