כי גם אני אוהב ליטופי אגו. |
| 2/2009
שפעת
אני חולה. מת. כבר חמישה ימים. יש לי כאבי ראש, כאבי גרון, כאבי אוזניים, התקפי שיעול שלא מאפשרים לי לישון, וריח שואתי מהפעמיים ביום בממוצע שבהן אני לוקח אקמול ומזיע את נשמתי לתוך השמיכה והמזרון שלי. פספסתי קונצרט, אולימפיאדה אירוע כלשהו שעלול היה להעניק לי טיסה חינמית לחו"ל, יום הולדת של בת דודה שלי ושלושה ימי לימודים. אני בפיגור בהגשה של אי אלו דברים לאי אלו ארגונים, ואני מכניס לקיבה שלי אינסוף כדורים מגעילים פחות ויותר, חלקם בגלל העובדה שהופיעה לי גם דלקת אוזניים על הדרך. מצבי כל כך קשה עד שכשאני כותב את הפוסט הזה, במקום למרוח משפטים כמו שאני עושה בדרך כלל אני פשוט מנסה להעביר במידה המינימלית של מאמץ מצידי כמה אני מסכן ונדפק.
באקט של מרדנות ואומץ לב בל יתואר, ביקשתי עכשיו מאבי היקר שיחליף את כל כלי מיטתי הספוגים בגועל, כולל המזרון והשמיכה. בעוד אבי עוסק במלאכה זו, הלכתי לעשות מצווה ולהעיף מעלי את הג'יפה בעזרת מקלחת. עכשיו אני מקולח, חסר ריח ולבוש כאילו אני הולך לביה"ס באמצע הקיץ, רק כדי להעמיד פנים שאני לא חולה. אבל זה לא המצב. ואין לי כוח.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
קצר וקולע